רבי זמיראה נפק לחקל אוני,

חמא באינון בקיעין קרטוניא, קומטרי שלהובי דסלקין.

ארכין אודנוי, ושמע קלין.

אמר ליה ההוא ערבאה: זיל בהדי, ואראה לך פליאן טמירין מבי נשא.

אזל עמיה אחורי טינרא, וחמי בקיעין אחרנין, ושלהובין סליקו לעילא.

שמעו קלין אחרנין.

אמר ליה: ארכין אודנך הכא.

ארכין אודנוי, ושמע קלין דאמרין ווי ווי.

אמר: ודאי הא אתר חד מאינון דוכתי דגיהנם הכא. ועבר ההוא ערבאה, ואשתאר הוא.

אדהכי, גחין גו דוכתא אחרא, וחמא חד בר נש דהוה רמי קלין, והוו נטלין ליה, ואעלין ליה לעומקא דמדורא אחרינא, ואתכסאי, ולא חמי יתיר.

אהמיך, וחמא בחלמא ההוא גברא.

אמר ליה: מאן את?

אמר ליה: יודאי חייבא אנא, דלא שבקנא בישין וחטאין בעלמא דלא עבדנא.

אמר ליה בגו חלמא: מה שמך?

אמר ליה: לא ידענא, דחייבי גיהנם לא דכרין שמייהו.

אמר ליה: שמא דדוכתך מהו? אמר ליה, בגלילא עילאה קצבא הוינא, ומגו בישין סגיאין דעבדנא התם, דיינין לההוא בר נש תלתא זמנין ביממא ותלתא זימנין בליליא.

אמר ליה: וברא שבקת?

אמר ליה: אין.

קם מתמן, ואזל ליה לגלילא עילאה,

שמע קול ינוקא דהוה אמר: (משלי ב׳:ד׳-ה׳) אם תבקשנה ככסף וכמטמנים תחפשנה אז תבין יראת ה'.

אזל לבי מדרשא אחרא, שמע קול ינוקא אחרא דהוה אמר: (צפניה ב׳:ג׳) בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו וגו'.

אזל וחפש אבתריה דההוא גברא רשע. ולחד ינוקא קא שאיל.

אמר ליה: רבי, תיתי כך וכך לההוא גברא, דלא שבק בישין וחטאין בעלמא דלא עבד. כך וכך תהא לההוא גברא רשע, ולההוא מניקתה דיניקא ליה.

אמר ליה: ברא שבק בעלמא?

אמר ליה: הן, חד ברא שביק, והוא רשע כאבוה, ואיהו ינוקא דאזיל בבי מטבחיא.

חפש אבתריה, ונטיל ליה ולעי ליה באורייתא, עד דאוליף ליה מקרא וצלותא וקריאת שמע.

לבתר אוליף ליה משנה ותלמוד והלכות והגדות, עד דאתחכם יתיר, והיינו רבי נחום הפקולי.

אמאי קרו ליה הפקולי? כמה דאת אמר, (ישעיהו כ״ח:ז׳) פקו פליליה. דאפיק לאבוה מן דינא דההוא עלמא. וכמה חכימי דרא דנפקו מיניה, אקרון פקולי.

ההוא גברא אתי ליה בחלמא, ואמר ליה: רבי, כמה דאנת נחמת לי כן ינחם הקדוש ברוך הוא אותך. דהא מן יומא דידע בני פסוק חד, פקו לי מן דינא. כיון דקרא קריאת שמע, סלקין דינאי בין ביממא בין בליליא זימנא חד. כיון דקרי ביה רב, אעברו דינאי מכל וכל. יומא דאתחכים וקרו ליה רבי, אתקינו כורסי בין צדיקייא בגינתא דעדן. ובכל יומא ויומא דאתחדשא אורייתא בשמיה, מעטרין לי בעיטרא עילאה, דצדיקים מתעטרין. בגינך זכינא בכל האי יקר. זכאה איהו חולקיה, מאן דשבק ברא דלעי בתורה בהאי עלמא.

אמר רבי חייא בר אבא: כהאי גוונא אירע ליה לרבי עקיבא.