רבי הוה יתיב יומא חד והוה מסתכל בהא מילתא, דכתיב (דברים ד׳:ל׳) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו.

אמר: מה דאמר משה דיהוי בסוף יומיא, כל אינון עקתין הא אתא, ותשובה עד כען לא אתעבידא.

עד דהוה יתיב, אתא אליהו זכור לטוב,

אמר ליה: רבי, במאי אתעסקת?

אמר ליה: בהאי דאמרה תורה, דכד ייתון עקתין לישראל בסוף יומיא, דיעבדון תשובה לאלתר, דכתיב באחרית הימים ושבת, ועד כען לא תבו בתיובתא.

אמר ליה: חייך רבי, בהאי מילתא אתעסק קודשא בריך הוא יומא דין, ואתא מיכאל אפטרופסא רבה דילהון, ובעי דאימתי יפקון בנוהי רחימוהי מתחות גלותא דאדום.

ואמר: את כתבת באורייתך, דכד יסבלון אינון עונשייא על מה דעבדו, מאי כתיב. (שם) כי אל רחום ה' אלהיך.

אמר ליה: ייתי סמאל אפוטרופסא דאדום ויטעין עמיה קמאי.

אתא סמאל. וטעין מיכאל מלתא דא, כדבקדמייתא.

אמר סמאל: מארי דעלמא, את הוא דאמרת דתהוי כנישתא דישראל תחות שולטנא דאדום, עד דיהון זכאין קמך, והא כלהון חייבין עד יומא דין.

ביה שעתא אנזיפיה קודשא בריך הוא, על דאמר דלטורא על בנוהי, וערק תלת אלפי מילין.

ואמר למיכאל: מיכאל, הוה לך למהוי שפיל לרישיה דקרא, דכתיב ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו, ואחר כך כתיב כי אל רחום ה' אלהיך.

אמר מיכאל: מארי דעלמא, הוה לך לרחמא עלייהו, את רחום, וכך אתקריאת.

אמר ליה: אומאה אומיתי ביומא דאתגזרא דינא קדמאי, עד די יתובון. ואי כנישתא דישראל, אפתחת תשובה כעינא דמחטא, אנא אפתח לה תרעין רברבין.

תא חזי:

אמר רבי: תא חזי דבגין כך, לא פקיד ליה קודשא בריך הוא לנחתא למצרים, אלא הוא מגרמיה נחת, בגין דלא יהא פתחון פה לבני עלמא, דאמר ליה כך, ולבתר אצטער על אנתתיה