האי פסוקא (בראשית א׳:ג׳) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור.

ותאני רבי כרוספדאי: גדול התוספת מהאור. שהיה אור שלא היה כמוהו, זה הוא אור השכל הגדול, שנתהוה מאור זיו הודו, וזהו העומד מאחורי הפרגוד.

דתנינן, מאי דכתיב, (תהילים ק״ד:ב׳) עוטה אור כשלמה, מלמד שעשה הקדוש ברוך הוא שאר המלאכים, באותו האור הראשון, מאותו האור ממש. סלקא דעתך כמוהו. אלא מה הוא דבר מובדל ומושכל, כך שאר המלאכים דברים מובדלים ומושכלים. אבל אין השגתם כהשגתו.

דתאני רבי כרוספדאי: השגת המלאכים היא השגה גדולה, מה שאין כן למטה מהם.

השגה שניה היא, השגת השמים, שמשיגים השגה, מה שלמטה מהם אין משיגים כמותם. השגה שלישית, היא השגת המדרגה התחתונה אשר מעפר יסודה, והיא השגת בני אדם, מה שאין משיגין שאר הנבראים.

וכנגה שלש מעלות הללו, יש באדם שלש צורות נפשיות. צורה הראשונה היא הנפש השכלית. השניה, היא הנפש המדברת. השלישית, היא הנפש הבהמית, המתאות תאות, והיא הנפש אשר תמעול מעל.

ואיתימא הכי, הנפש הראשונה היא נפש הבהמית, כנגד המדרגה התחתונה שאמרנו. נפש המדברת, כנגד השמים, שהיא מעלה יתירה על הראשונה. נפש השכלית, כנגד מדרגת המלאכים, שהיא המעלה העליונה על כל אלה.