כתיב, (משלי י״ב:ד׳) אשת חיל עטרת בעלה וגו'. אשת חיל, דא כנסת ישראל. וכרקב בעצמותיו מבישה. אלין (נ''א דא מהימנותא דשאר) עמין עובדי עבודה זרה, דקודשא בריך הוא לא יכיל למסבל לון בעלמא, כמה דאת אמר, (ויקרא כ׳:כ״ג) ואקוץ בם. כהני קוצין וגובין דדחקין ליה לבר נש ולא יכיל למסבל לון.

הכי הוא ודאי, אשת חיל, דא כנסת ישראל, דהיא גבירתא מכמה חיילין וכמה משריין דמשתכחי בעלמא, עטרת בעלה, כמה דאת אמר, עטרת תפארת, וכלא חד. (ל''ג וכו' אשת חיל דא כנסת ישראל דהא בזווגא דמלכא אפיקת כמה חיילין כמה משיריין כמה צדיקים בעלמא וכלהו אקרון בנים לקודשא בריך הוא ולכנסת ישראל כמה דכתיב (דברים י״ד:א׳) בנים אתם ליי' אלהיכם.)

(משלי ל״א:י׳) אשת חיל מי ימצא, דא כנסת ישראל, דאיהי אשת חיל, כמה דאמרן. מי ימצא, כמה דאת אמר, אשר ימצא אתכם באחרית הימים. (ל''ג מי ימצא לאגחא ביה קרבא) מי ימצא, מאן יזכה למהוי בה בשלימו, ולאשתכחא עמה תדיר.

ורחוק מפנינים מכרה, מכרה, מקחה מבעי ליה. אלא, לכל אינון דלא אתדבקן בה בשלימו, ולא שלמין בהדה, היא מכרה לון ואסגרא לון בידא דעממין אחרנין. כמה דאת אמר, (שמואל א י״ב:ט׳) ויעזבו בני ישראל את יי' וימכור אותם ביד סיסרא. וכדין כלהו רחיקין מאלין פנינים עלאין קדישין, דלא יהא חולקא בהו. הדא הוא דכתיב ורחוק מפנינים מכרה.

בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. בטח בה לב בעלה, דא קודשא בריך הוא, דבגיני כך מני לה על עלמא, לאתדברא עלה, כל זיונין דליה אפקיד בידהא, וכל אינון מגיחי קרבא, ועל דא, ושלל לא יחסר.

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גמלתהו טוב, היא זמינת טב לעלמא, זמינת טב להיכלא דמלכא ולבני היכליה. ולא רע. בגין דכתיב, (בראשית ב׳:ט׳) ועץ הדעת טוב ורע, טוב אימתי, בזמנא דאינון ימי השמים, נהרין עלה, ומזדווגן עמה כדקא יאות, דאינון ימי חייה. בגין דעץ החיים, שדר לה חיים, ונהיר לה. ובההוא זמנא גמלתהו טוב ולא רע.