תנן: העובר בין שתי נשים, אם נדות הן, נכפה. ולא תזוז מגופו, אם לא יעשו לו מידי. סכנת דם או הריגה מזומנת לו. ואם אינן נדות, עין הרע שולט בו בגופו, או בממונו.

כי הא דרבי נחום ברבי שמלאי,

זמנא חדא הוה בכרך קסרין, אעבר בין שתי נשים.

אסתכלו ביה, ואיסתכן מיד בגופיה ובממוניה.

מאי טעמא? בגין דההוא רוחא בישא שראת עלון, ויכיל לנזקא.

מאי תקנתיה? לימא הכי, זיל זיל, דומי דומי, אעדי קטור דקטרא, לא ולא לי. ולבתר יתחיל באל, ויסיים באל. יתחיל באל, דכתיב, (במדבר כג) אל מוציאו ממצרים. ויסיים באל, (שם) כי לא נחש ביעקב וגו', עד מה פעל אל. ויזיל ליה, ולא ישגח אבתריה.