שאל רבי פדת לבריה של רבי יוסי איש סוכו: רות, כיון שנתגיירה, מפני מה לא קראוה בשם אחר?

אמר ליה: כך שמעתי, דשם אחר היה לה, וכשנשאת למחלון, קראו שמה רות. ומשם עלתה בשם זה. דהא כשנשאת למחלון נתגיירה, ולא לאחר זמן.

אמר לו: והכתיב אחר כך, (רות א׳:ט״ז) באשר תליני אלין ואלהיך אלהי וכו', הרבה התראות עשתה נעמי, כדתנינן, וכולן קבלה עליה. ואם נתגיירה קודם, למה לה השתא כולי האי?

אמר לו: חס ושלום שנשאה מחלון, והיא גויה, אלא כשנשאה נתגיירה, ובחזקת אימת בעלה עמדה היא וערפה, בענין זה. כיון שמתו בעליהן, ערפה חזרה לסורחנה, ורות עמדה בטעמה. דכתיב, (שם) הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה (שם) ורות דבקה בה, כמו שהיתה בתחילה. כיון שמת בעלה, ברצונה דבקה בתורה.

אמר לו: שמעת מה שמה בתחילה?

אמר ליה: גילית שמה. כשנשאה מחלון, קרא לשמה רות. ערפה, הרפה שמה, וחזרה לסרחונה, ולשמה, ולעמה, ולאלהיה, דכתיב הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה. אל עמה, להקרא בשם הראשון. ואל אלהיה, לעבוד עבודה זרה.