רבי יוחנן קשישו יומוי, ותקיפו עינוי מלאסתכלא, וחולשא תקיף עלוי.

קם ואמר: מה אנא לעלמא דאתי, דקא הוי לי בנין ומיתו.

אמרו ליה: רבינו, מימך אנו שותים, כמה בנין את שבקת דאתקיפו לך לעלמא דאתי,

לא נח דעתיה, עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עינוי דחד סבא,

קם ואמר: עליך רבי יוחנן, דאת סבא וחולשא תקיף עליך, ועל רבי חזקיה דאיהו עקר, אמר קרא, (ישעיהו נ״ו:ד׳) כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי כו', (שם) ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת.

נח דעתיה דרבי יוחנן,

אמר ליה: תנוח דעתך כמו שהנחת את דעתי.