(משלי ח׳:כ״א) להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא. מאי אהבי, דא אברהם, דאתמר ביה (ישעיהו מ״א:ח׳) זרע אברהם אהבי. אמר רבי אלעזר, אבא אבא, והא ישמעאל ובני קטורה מניה קא אתיין.

להנחיל אהבי י''ש, מאי יש, דא רזא דיובל ושמטה, דלא מסר יתהון קודשא בריך הוא לשאר עמין, אלא לעמא קדישא. ובשעתא דישראל נטרין שתא דשמטה כדקא יאות, נשמתהון דצדיקיא משתעשען בגנתא דעדן, ואתהדרו חדתין. ועלייהו אתמר, (ישעיהו מ׳:ל״א) וקוי ה' יחליפו כח.

ותו, כלהו נשמתין קודשא בריך הוא טביל לון בנהרא דחמשין, דבגנתא דעדן דלעילא, ואתקרי נהר דינור.

וברזא דשמטה ויובל, קבל קודשא בריך הוא צלותא, דשרה רבקה רחל ולאה וזלפה ובלהה. דהא כולהו אתרשימו בה''א ה''א, דהיא שמטה ויובל.

ובגין דחזת רחל דאתרמיז שמטה ויובל בשמא דלאה, והיא לית לה רשימו דה''א, מיד אמרה הנה אמתי בלהה דאית בה תרי. סופיה דיוב''ל, ברישא דשמא דלאה, ובסיפא דשמא דרחל.