רבי יוסי הוה יתיב ועסיק באורייתא,

אתא לגביה רבי אבא,

אמר רבי יוסי: מארי דשמעתא אתא.

קם קמיה, יתבו ואתעסקו באורייתא,

עד דהוו יתבי, רמש ליליא, יתבו ואתעסקו בה, עד פלגות ליליא.

אהמיך רבי אבא, ורבי יוסי הוה יתיב,

חמא לרבי אבא דאנפוי מסמקי טפי והוא חייך, וחמא נהורא רבא בביתא.

אמר רבי יוסי: שמע מיניה דשכינתא הכא.

ארכין עינוי, יתיב תמן עד דהוה סליק שחרותא דצפרא, ונהורא הוה נהיר בביתא,

עד דזקף עינוי, חמא צפרא ואתחשך ביתא.

איתער רבי אבא, ואנפוי הוו נהירין, ועינוי חייכין.

אחיד ביה רבי יוסי,

אמר רבי אבא: אנא ידענא מה את בעי, חייך, רזין עלאין חמית, ובשעתא דאחיד נשמתא דילי מארי דאפייא, סליק לה לאדרין רברבין ועילאין, וחמית נשמתהון דשאר צדיקיא דסלקי תמן, ואמר לון זכאין אתון צדיקיא, דבגיניכון אנא אתבני בבניינא קדושא, דשמא יקרא, לאענאה לחילוי דמלכא עילאה. וחמית אורייתי, דהוה מנחא תמן תלי תלים כמגדלא רבא. ובגיני כך חדינא בחולקי, וחייכין עינאי.