(בראשית ל׳:ל״ז) ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון. ויקח לו לגרמיה, ולתקוניה. מקל לבנה, דא רזא דוא''ו דשמא קדישא, דאקרי תפארת. דאיהו אחיד בה. ואיהו כגוונא דמקל. לבנה, בן להאי עילאה סתימאה. לח, מסטרא דמיא דאקרון חסד. ולוז, מסטרא דאש דאיקרי גבורה. וערמון, מסטרא דגרמיה וחולקיה. כללא דכל גוונין. דהא יעקב חכימא הוה בערמימותא.

ויפצל בהם פצלות לבנות. בהם, בו הוה ליה למימר, דהא מקל חד הוה. מאי בהם, בכל אינון ז' דרגין, דרמיזין בקרא, (דברי הימים א כ״ט:י״א) דלך ה' הגדלה והגבורה. אשלים לון באינון קילופין חוורין, דקליף בהו סטרא דאש, ואסחר לון לסטרא דמים. הדא הוא דכתיב מחשף הלבן אשר על המקלות.

תא חזי, ז' מעלות ממקלות, רמיזין בהני קראי. ויקח לו יעקב מקל, חד. אשר על המקלות, תרין. הא תלת. ויצג את המקלות, תרין, הא חמשה. יחמו הצאן אל המקלות, הא ז'.

ואינון רזא דז' קולות, ואינון רזא דכתיב, (משלי ט) חצבה עמודיה שבעה. ואינון ז' יומי בראשית, דנהרין מראשית, דאיקרי חכמה. ואינון ז' סמכין, דאקים קודשא בריך הוא עלייהו עלמא, וכולא ברזא דשמא קדישא.

תא חזי, כד הוה האי מקל בידו דיעקב שלימא, קרי ליה אורייתא מקל. וכד הוה בידייהו דמשה ואהרן, קרי ליה מטה. הדא הוא דכתיב, (שמות ד׳:כ׳) ויקח משה את מטה האלהים בידו. ואהרן נמי אחיד ביה. מה בין האי להאי.

אלא רזא עילאה הוא, כד הוה בידוי דיעקב, קרי ליה אורייתא מקל, מסטרא דקל, דהא יעקב קול איקרי, דכתיב (בראשית כ״ז:כ״ב) הקל קול יעקב. ובקול אחיד, דהא דרגיה הוא.

וכד הוה בידייהו דמשה ואהרן, דאינון אחידין בנצ''ח והו''ד, דאינון תרין סמכין, איקרי מטה, לישנא דסמכא. דהא על ידי אסתמיך עלמא באורייתא, דנפיק מבין תרין למודי ה' ואתייהיבא על ידייהו. ועל דאינון סמכין לעלמא באורייתא, דנפיק מבין נצ''ח והו''ד, דאחידן בהו. קרא ליה מטה. ומאן דאחיד באורייתא, סמכא ליה, ומחזקא ליה על ירכוי, דלא יסטי לימינא ושמאלא.

זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא יהיב להון אורייתא, לגלאה לון רזין עילאין. מאן דאחיד באורייתא, סמכא ליה, ומחזקא ליה על ירכוי, דלא יסטי לימינא ולשמאלא. זכאין אינון ישראל דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא, לגלאה לון רזין עילאין. עלייהו כתיב (דברים ד׳:ד׳) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום