קודשא בריך הוא סליק להו למתיבתא דרקיעא, וכל נשמתא דצדיק דסליק, אינון סהדין על עובדוי. הדא הוא דכתיב, (תהילים קכ״ב:ד׳) ירושלים הבנויה, זו ירושלים של מעלה. ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל, כדי להעיד על כל צדיק וצדיק מישראל. ולמה, להיות כלם מודים ומברכים לשמו. הדא הוא דכתיב, עדות לישראל להדות לשם ה'. וכל אחד ואחד מכיר את שלו ומשתבח ואומר, רבונו של עולם ראה מה הנחתי בארץ, וזהו להודות לשם ה'.

והיינו דתנן, כל צדיק וצדיק יש לו מדור לפי כבודו, ולפי הראוי לו. מאן דאתי מראובן, שם מדורו עם הצדיקים מן ראובן, וכן כל שבט ושבט. ומאן דהוא גר מאומות העולם ונתגייר, מדורו במדור של גרים. והשבטים, עומדים לעדים לכל צדיק וצדיק. הדא הוא דכתיב, ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם ה'.

נשמתו של צדיק, יודעת ומכרת לעולם הבא, מה שאינו יודע ומכיר מלאך המשרת. הדא הוא דכתיב, (ישעיהו ג׳:י׳) אמרו צדיק כי טוב, כי טוב ממלאך השרת. וכתיב (תהילים צ״ז:י״א) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.

(מיכה ז׳:ט״ו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, זמין קודשא בריך הוא למעבד פורקנא לבנוי, כאינון יומין דשלח קודשא בריך הוא לאפקא לישראל, ואלקי באינון מכתשין למצרים, בגיניהון דישראל.

תא חזי, מה בין פורקנא דא, לפורקנא דמצרים. פורקנא דמצרים הוה, בחד מלכא ובמלכו חד. הכא, בכל מלכין דעלמא, ובכל מלכותא דעלמא. וכדין אתייקר קודשא בריך הוא בכל עלמא, ובכל ארעא, וינדעון כלא שולטנתיה דקודשא בריך הוא בכל עלמא, וכלהו ילקון במכתשין עילאין על חד תרין, בגין די סרבון בהון ביש ראל.

וכד ינדעון שולטנותיה דקודשא בריך הוא, כמא דכתיב, (זכריה י״ד:ח׳-ט׳) והיה ה' למלך על כל הארץ. כדין כלהו יתנדבון בהו בישראל לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, (ישעיהו ס״ו:כ׳) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. כדין יזדמנון אבהן בחדוה, למחמי פורקנא דבנייהו כמלקדמין. הדא הוא דכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.