רבי אלעזר בר רבי שמעון פגע ביה באליהו בדיוקנא דסבא חדא ועלם זעיר עמיה,

והוה מעבר נהרא דמייא רבא לאעברא להך גיסא,

אמר ליה: סבא, ארמי אכתפאי רבייא דין, ואת באידך גיסא, ואעבר לכון מעברא דמיא.

אמר: ולאו מארי דדרא את, ולא תיכול לאעבריננא.

אמר ליה סבא: אי אתפסך בתרי ידי, לך וליה, ארמי יתכון לאידך גיסא בפלגות מילא.

אמר ליה: ולעית באורייתא?

אמר ליה: אין.

אמר ליה: ולא נקראת תושיה, שמתשת כחו של אדם?

אמר ליה: ולא נקראת אסוותא, ושקוייא? שנאמר (משלי ג׳:ח׳) רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. אף אנא שתי מאורייתא סגיאה, כמאן דשתי מאנא דאסוותא ואתיישר חילי. אעברינון.

אמר ליה: סבא סבא, מאן רביא דין גבך.

אמר ליה: אנא מליף ליה באורייתא.

אמר ליה: סבא סבא, חילי סגיא בעלמא דין ובעלמא דאתי, ובגיניה דרבייא דין, לא אשבוק למלאכא דגיהנם, למינגע בך, ואנא עיילנא לך לעלמא דאתי, בתקיף חילי דאית לי תמן.

אמר ליה: רבי רבי, חילך סגיאה לעלמא דאתי, כחד מן שמשוי דקודשא בריך הוא דמשמשין קדמוהי.

עד דאשגח ביה, לא חזייה.

אמר: שמע מינה דאליהו הוה, והוה חדי בעובדוי דעבד ליה.

ומן יומא ההוא כד הוה חמי דיוקנא דאבוי הוה אמר ליה: אבא אבא, אימא לההוא סבא, שפמין סגיאין מאורייתא הוה.

אמר ליה: אימא ליה סבא דקדמאי סבא דפותקא ומיד יתיישר חילך