ר' אליעזר ור' יהושע יושבים בפלכי טבריה ועוסקים בנח
רבי אליעזר ורבי יהושע הוו יתבי בפלכי טבריא,
אמר רבי יהושע: רבי, מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו?
אמר לו:
אפילו הוא לא חשב בלבו שימלט. משל, למוצא אשכול ענבים שאינם מבושלים, בין הבוסרים, דאלו הוה בין ענבים מבושלים, לא הוו כלום.
משמע, דכתיב (בראשית ז׳:א׳) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. הוה ליה למימר צדיק לפני, מהו בדור הזה. כלומר, לפי הדור. ולפיכך לא בקש רחמים, אמר בלבו ולואי שאבקש רחמים עלי ואמלט, וכל שכן שאתפלל על אחרים.
לבתר אמר רבי אליעזר:
על כל דא הוה ליה למתבע רחמין על עלמא קמי קודשא בריך הוא, דניחא ליה, מאן דאמר טבא על בנוהי. מנא לן, מגדעון בר יואש, דלא הוה זכאי, ולא בר זכאי, ומשום דאמר טיבותא על ישראל, מה כתיב ביה. (שופטים ו׳:י״ד) ויאמר לו ה' לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין. מהו בכחך זה. טיבותא דא דאמרת על בני, יהא לך חילא סגיאה, לשיזבותהון מן ידא דמדין.
ועוד אמר רבי אלעזר:
אף על פי דיהוי צדיקא רבה מכל עלמא, ויימר בישא קמי קודשא בריך הוא, אי דלטורין על ישראל, עונשיה סגיא מן כלהון. ולא אשכחנא צדיקא טבא כאליהו בכל דרא, ומשום דאמר דלטורין על ישראל, דכתיב (מלכים א י״ט:י׳) כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ביה שעתא אבאיש סגיא קמיה.
תא חזי מה כתיב ביה. (שם) ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים. מהו רצפים. אמר הקדוש ברוך הוא, כדין יאות למיכל, מאן דאמר דלטורין על בני.