(בראשית ד) ותוסף ללדת את אחיו את הבל,

אמר רבי אליעזר לרבי עקיבא: מה שמיע לך בהאי?

אמר ליה: על כך אנא יתיב קמך.

אמר ליה: אסתים פומך, ופתח עינך ואודנך, ואצית. דרמז הוא דקא רמז, על ההוא שמא זעירא, דאתאצל משמא קדישא, דאנא ואת ידענא. ובהאי שמא חביין סגיאין בני נשא, והוא רמז מהימנותא, למאן דאסתכל בחכמתא.

עוד אמר רבי אליעזר: עקיבא, רמז דאתקטל הבל, אורי על מהימנותא דשמא יקירא עילאה דמלכא, דכתיב (ישעיהו ב׳:י״א) ונשגב ה' לבדו.

אמר רבי עקיבא: ווי לעלמא כד תיפוק מניה, כען אנא מסתכל בחכמתא סגיאה.

אמר ליה: הא אמרית לך אסתים פומך, דהא חזינא דדי לי ולך בעלמא.