רבי עקיבא הוה יתיב קמיה דרבי אליעזר,

אמר ליה: מאי האי פרשתא דפסיקא דא, דאמר ותלד את קין, ותאמר קניתי איש את ה'.

אמר ליה: עקיבא, אימא לך, יומא דרבי ברוקא ושאר חברייא גלו ההוא חובה דעביד אדם, לא הוה אצטריך לאינון דלא ידעי עמיקתא ומסתרתא.

וההוא יומא דאתגלי, אשתמע כלא מהאי פסוקא:

אמר רבי עקיבא: האי טעמא חוזר על מה דאמר רבי אבהו, (שמות כב) זובח לאלהים יחרם.

אמר רבי אליעזר: חזרה חוה להודות על אותו עון שעברה, ואמרה, לא יהיה זה כמונו, לתת כבוד לאחר זולתו. אבל זה יהיה את השם ממש, ולא לאחר.

אמר רבי יצחק: ושפיר קאמר רבי עקיבא דאתחזר עניינא על מה דאמר רבי אבהו. וכן חוה אמרה את ה', ולא לשם אחר. וכן חנה אמרה (שמואל א א) ונתתיו לה' כל ימי חייו, ולא לשם אחר. ועל זה אמרה תורה, (שמות לד) כי לא תשתחוה לאל אחר, כי ה' קנא שמו, אל קנא הוא.

אמר רבי יהודה: עד אימתי יטיילון חברייא ברזין עילאין דמלכא.

אמר רבי אלכסנדראי: תנינן, מוסרין סתרי תורה לחברים הראויים לכך, כגון אנן וחברייא כגוונן.