רבי זירא אמר:

זמנא חדא הוה אזלינא במדברא, ואשכחנא חד ערבאי דהוה מטיל אכתפיה מטול י' סאין, והוה סבא,

ואמרנא ליה: חילא דא בעי למלעי באורייתא.

אמר: לא עבדו לי אבא ואימא בגין כך, אלא לעובדא דא. דאנא שמעית לאבוי דבשעתא דעביד לי, דכסופיה לבר הוה דיהא ליה חילא לאייתי עיבורא מן חקלא. ובהאי עיטא אימלך בההיא שעתא, והא אנא סבא מאי איעבד.