ר' שמעון הולך לטבריא, פוגש את אליהו ושואל אותו על המתרחש במתיבתא דרקיעא
רבי שמעון הוה אזיל לטבריא,
פגע ביה אליהו,
אמר ליה: שלמא עליה דמר.
אמר ליה רבי שמעון: במאי קא עסיק קודשא בריך הוא ברקיעא?
אמר ליה: בקרבנות עסיק, ואמר מלין חדתין משמך, זכאה אנת,
ואתינא לאקדמא לך שלם,
ומלה חדא בעינא למשאל מנך, לאסכמא.
במתיבתא דרקיעא שאלתא שאילו:
עלמא דאתי לית ביה אכילה ושתיה, והא כתיב (שיר השירים ה׳:א׳) באתי לגני אחותי כלה וגו', אכלתי יערי עם דבשי וגו'. מאן דלית ביה אכילה ושתיה, איהו אמר אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי.
אמר רבי שמעון: וקודשא בריך הוא מאי קא אתיב לון?
אמר ליה: אמר קודשא בריך הוא הא בר יוחאי יימא, ואתינא למשאל מנך.
אמר רבי שמעון:
כמה חביבו חבב קודשא בריך הוא לכנסת ישראל, ומסגיאו דרחימו דרחים לה, שני עובדוי ממה דהוא עביד. דאף על גב דלאו אורחוי במיכלא ומשתייא, בגין רחימותא, אכיל ושתה. הואיל ואתי לגבה, עביד רעותה. כלה עיילת לחופה, ובעת למיכל, לית דין דייכול חתנה בהדה, אף על גב דלאו ארחיה למעבד הכי. הדא הוא דכתיב באתי לגני אחותי כלה. הואיל ואתינא לגבה, ולמיעל בהדה לחופה, אכלתי יערי עם דבשי וגו'.
וילפינן מדוד, דזמין לקודשא בריך הוא, ושני עובדוי ממה דארחוי דקודשא בריך הוא, וקודשא בריך הוא קביל ועביד רעותיה. זמין למלכא ומטרוניתא בהדיה, הדא הוא דכתיב, (תהילים קל״ב:ח׳) קומה יי למנוחתך אתה וארון עוזך. מלכא ומטרוניתא כחדא, בגין דלא לאפרשא לון, שני מאנין, ושני עובדין דמלכא.
הדא הוא דכתיב, (תהלים לב) כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו בעבור דוד וגו', כהניך ילבשו צדק, לוייך מבעי ליה, דהא צדק מסטרא דליואי איהו. וחסידיך ירננו, לוייך ירננו מבעי ליה, דהא רנה וזמרה בליואי נינהו, ואיהו שני ואמר, כהניך וחסידיך, דאינון מסטרא דימינא.
אמר ליה קודשא בריך הוא, דוד לאו אורח דילי הכי. אמר דוד, בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. תקונא דאנא תקינת, לא תשנה ליה. אמר ליה, דוד, הואיל וזמינת לי, אית לי למעבד רעותך, ולאו רעותי. וילפינן מהאי, אורחא דעלמא, דמאן דמזמן לאחרא, ההוא דאתי לגביה, אית ליה למעבד רעותיה, אף על גב דלאו אורחיה בכך.
כך (בראשית כ״ח:י״א) ויקח מאבני המקום וגו', הואיל ואתא חתן לגבי כלה, אף על גב דלאו אורחיה למשכב. אלא בכרים וכסתות, ואיהי יהבה ליה אבנין למשכב, כלא יקבל ברעותא דלבא. הדא הוא דכתיב, וישכב במקום ההוא, על אינון אבנין, אף על גב דלאו אורחיה בכך.
אוף נמי הכא, אכלתי יערי עם דבשי אף על גב דלאו ארחוי בכך, בגין רחימו דכלה. ועם כל דא בביתא דכלה ולא באתר אחרא. באתריה לא אכיל ולא שתי, באתר דילה אכיל ושתי. הדא הוא דכתיב, באתי לגני. מלאכין דשדר קודשא בריך הוא לאברהם, לא אכלו ולא שתו באתרייהו, בגין אברהם אכלו ושתו. אמר ליה, רבי. חייך, מלה דא בעי קודשא בריך הוא למימר, ובגין דלא למחזק טיבו לגרמיה, קמי כנסת ישראל, סליק מלה לגרמך, זכאה אנת בעלמא, דמארך משתבח בך לעילא. ועלך כתיב, (שמואל ב כ״ג:ג׳) צדיק מושל יראת אלהים.