ר' יצחק ור' יהודה הולכים מאושא ללוד - דרשה על תשובה
רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי מאושא ללוד,
אמר רבי יהודה (יצחק): נימא מילין דאורייתא ונזיל.
פתח רבי יהודה (ס''א יצחק) ואמר:
(שמות כ״א:ל״ג) כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'. מה כתיב בתריה, בעל הבור ישלם וגו'. ומה על דא כך, מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא, אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב.
אלא ודאי דא מהניא להו, בגין דעביד תשובה, כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא, אתקין ליה, ובמה בתשובה. דכתיב איש או אשה כי יעשו וגו', והתודו את חטאתם והשיב, ותשובה אתקין כלא, אתקין לעילא, אתקין לתתא, אתקין לגרמיה, אתקין לכל עלמא.
פתח רבי יצחק (ס''א יהודה) אבתריה ואמר:
(דברים ד׳:ל׳) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'. בצר לך, מכאן דתשובה מעליא מכלא, עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה. דהא כיון דשארי דינא, לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים, ועבד תשובה, אתקין עלמין כלהו. משמע, דכתיב ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, וכתיב ושבת עד יי אלהיך וגו'. כי אל רחום יי אלהיך וגו'.
באחרית הימים, מאי איכא הכא. אלא לאכללא כנסת ישראל, דאיהי בגלותא, ואשתכחת בעאקו דלהון, ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קודשא בריך הוא אף על גב דאשרי דינא בעלמא, בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא, ובעלמא דאתי, ולית לך מאן דקאים קמי תשובה.
תא חזי, אפילו כנסת ישראל, תשובה אקרי. ואי תימא (תשובה) עלאה (ס''א מעליא) (נ''א ואת עלאה) מכל אתר לא שכיח, אלא דא אקרי תשובה, כד אהדר רחמי לקבלהא, והיא תבת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא, כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה, כדין כלא אתתקן לעילא ותתא, ואתתקן הוא, וכל עלמא.
חייבא חד בעלמא, קלקולא דכמה אחרנין בגיניה. ווי לחייבא, ווי לשביביה. תא חזי, יונה, בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה, כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא, עד דכלהו אהדרו עלוי, ודאינו ליה בדינא בימא, וכדין אשתזיבו כלהו, וקודשא בריך הוא חס עליה לבתר, ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי. כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב, (יונה ב׳:ג׳) קראתי מצרה לי אל יי ויענני. וכתיב, (תהילים קי״ח:ה׳) מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'.