בין לעילא בין לתתא, כל חד וחד, בארחיה נטלא. ובארחיה יתבא, ובארחיה אתער ועביד מאי דעביד. האי עשור מכנסת ישראל אינון. ויומא עשיראה, בעשיראה קיימא. ועל דא (שמות י״ב:ג׳) בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית וגו'. והאי יומא, הוא דילה. וחמשה יומין אחרנין, דמלכא הוא. ההוא יומא דאתי עלה. דהא חמשאה, ביה יתיב מלכא, בכורסייא. ובכל אתר בעשור, דמטרוניתא הוא. חמשה עלייהו, דמלכא הוא (ס''א ההוא יומא דעלה בגין דדרגא חמשאה ביה יתיב מלכא בכורסייא, ובכל אתר וכו'). ההוא יומא דאתי עלה דהא חמשאה ביה, יתיב מלכא בתרעא.

ובכל אתר בעשור דמטרוניתא הוא, חמשה עלייהו, דמלכא הוא. ההוא יומא דאתי עלה. בגין כך חמשה יומין מירחא, לאורייתא. ואי תימא שביעאה, בזמנא דתרין אבהן משתכחי ביה, דהא מלכא בהו, וכדין מתעטר בכלא. וחד מלה, שביעאה וחמשאה.

תא חזי, חמשאה דיליה הוא ודאי, כמה דאתמר, וכדין נהיר אבא לאימא, ואתנהירו מנה חמשין תרעין לאנהרא לחמשאה. ואי תימא שביעאה, בגין דמלכא בשלימו דאבהן, ועטרה ירית משביעאה, כמה דכתיב, (שיר השירים ג׳:י״א) צאינה וראינה בנות ציון. ועל דא בשביעאה הוא יומא דמעטרא מלכא בעטרוי, וכדין ירית מלכא לאבא ואימא, דמזדווגין כחדא. ועל דא כלא בחד תלייא.