ר' אבא שולח לר' שמעון שאלה, מתרגש מהתשובה ומשוחח עם ר' חייא
רבי אבא שלח ליה לרבי שמעון,
אמר: אימתי זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא?
שלח ליה:(בראשית כ׳:י״ב) וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה.
אתרגיש רבי אבא, ארים קליה, בכה ואמר: רבי רבי בוצינא קדישא, ווי, ווי לעלמא כד תפוק מניה, ווי לדרא דיהון בעלמא כד תסתלק מנהון וישתארון יתמין מנך.
אמר ליה רבי חייא לרבי אבא: האי דשלח לקבלך. מאי קאמר?
אמר:
ודאי לאו זווגא דמלכא במטרוניתא, אלא בזמנא דנהרא מאבא עלאה, וכד אתנהרא מניה, קרינן לה קדש דהא מבי אבא נטלא האי. וכדין מזדווגי כחדא, בגין דמלכא קדש אקרי, דכתיב, (ירמיה ב) קדש ישראל ליי', דנטיל מאתר דאקרי קדש. כדין אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי, דהא מבי אבא שמא דא, ולא מבי אימא, ועל דא ותהי לי לאשה, לאזדווגא כחדא, בזמנא דא, ולא בזמנא אחרא, בזמנא דנטלא מבי אבא, ולא בזמנא דנטלא מבי אימא. ויום הכפורים אוכח, דתשמיש המטה אסור, בגין דזווגא לא אשתכח, דהא מבי אימא נטלא, ולא מבי אבא.
אמר רבי חייא: ודאי זכאה דרא דרבי שמעון שארי בגויה, זכאין אינון דקיימין קמיה כל יומא.