ותנינן:

וכך הוה רבי שמעון עביד,

כד הוה אזיל במתא והוו חברייא אזלין אבתריה, וחמא לאינתו שפיראן, מאיך עיניה,

והוה אמר לחברייא: אל תפנו. וכל מאן דיסתכל בשפירו דאנתתא ביממא, אתי להרהורי בליליא. ואי סליק ההוא הרהורא בישא עלויה, אעבר משום ואלהי מסכה לא תעשו לכם. תו, אי שמש באנתתיה בזמנא דסליק ביה ההוא הרהורא בישא, אינון בנין דאולידו אלהי מסכה אקרון. ועל דא כתיב, (ויקרא י״ט:ד׳) אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם.