כתיב, (בראשית ג׳:י״ב) ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל. משמע דאדם וחוה כחדא אתבריאו, ובגופא חדא. דכתיב אשר נתת עמדי, ולא כתיב אשר נתת לי,

אי הכי, והכתיב (שמואל א א׳:כ״ו) אני האשה הנצבת עמכה בזה. ולא כתיב הנצבת לפניך.

אי כתיב הנתנת עמך, הוה אמינא הכי, כדכתיב אשר נתת עמדי, אבל הנצבת כתיב.

והא כתיב (בראשית ב׳:י״ח) ויאמר יי' אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. אעשה לו השתא.

הכי הוא ודאי, דאדם לבדו הוה, דלא הוה ליה סמך מנוקביה, בגין דהות בסטרוי כמה דאוקימנא. ומה דאמר אעשה לו עזר, הכי הוא, דלא כתיב אברא לו עזר, בגין דכתיב, (בראשית ה׳:ב׳) זכר ונקבה בראם. אבל אעשה כתיב. ומהו אעשה. אתקן. משמע דקודשא בריך הוא נטיל לה מסטרוי, ותקין לה בתקונא, ואייתי לה קמיה. וכדין אשתמש אדם באנתתיה, והוה ליה סמך.