(בראשית י״ב:י״ג) אמרי נא אחותי את, האי קרא קשיא. וכי אברהם דאיהו דחיל חטאה, רחימו דקודשא בריך הוא, הוה אמר הכי על אתתיה, בגין דיוטבין ליה. אלא אברהם, אף על גב דהוה דחיל חטאה, לא סמיך על זכותא דיליה, ולא בעא מן קודשא בריך הוא לאפקא זכותיה, אלא על זכותא דאתתיה, דירווח בגינה ממונא דשאר עמין, דהא ממונא באתתיה זכי ליה בר נש, הדא הוא דכתיב, (משלי י״ט:י״ד) בית והון נחלת אבות ומיי' אשה משכלת. מאן דזכי באשה משכלת, זוכה בכלא. וכתיב, (משלי ל״א:י״א) בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר.

ואברהם הוה אזיל בגינה, למיכל שללא משאר עמין, וסמיך על זכותא דילה, דלא יכלון לאענשא ליה, ולחייכא בה. ובגיני כך לא יהיב מדי למימר אחותי היא. ולא עוד, אלא דחמא חד מלאכא אזיל קמה, ואמר ליה לאברהם, לא תדחל מנה, קודשא בריך הוא שדר לי, לאפקא לה ממונא דשאר עמין, ולנטרא לה מכלא. וכדין לא דחיל אברהם מאתתיה, אלא מניה, דלא חמא עמיה מלאכא, אלא עמה. אמר הא היא מתנטרא, ואנא לא נטירנא. ובגיני כך אמר, אמרי נא אחותי את וגו'.

ייטב לי, ייטיבו לי מבעי ליה, דכתיב והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת, ועל דא ייטיבו לי מבעי ליה. אלא ייטב לי, דא דאזיל קמך. ייטב לי בהאי עלמא קודשא בריך הוא בממונא. וחיתה נפשי בההוא עלמא בגללך, דלא תסטי מן אורחא דקשוט, דאי אזכי בגינך בממונא בהאי עלמא, ותסטי אנת באורחא, הא מיתא זמינא בההוא עלמא, אלא תסתמר, דתחי נפשי בההוא עלמא בגללך.

ובגין דההוא מלאכא אזיל קמה לנטרא לה, מה כתיב. וינגע יי' את פרעה וגו', על דבר שרי ודאי, דהות אמרת למלאכא מחי, והוא מחי. ועל דא לא דחיל אברהם מנה כלום, דהא היא מתנטרא. ומה דדחיל, מגרמיה דחיל, דלא חמא עמיה נטורא הכי.

תא חזי, עשר זמנין פקידת שרה למלאכא, למחאה לפרעה. ובעשר מכתשין אלקי. סימנא עבדת שרה לבנהא בתראה במצרים.

(מיכה ז׳:ט״ו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. זמין קודשא בריך הוא לאחזאה פורקנא לבנוי, כאינון יומין דשלח קודשא בריך הוא לאפקא לישראל, ואחזי אינון מכתשין במצראי, ואלקי לון בגיניהון דישראל. תא חזי, מה בין פורקנא דא, לפורקנא דמצרים. פורקנא דמצרים הוה בחד מלכא, ובמלכו חדא. הכא, בכל מלכין דעלמא, וכדין יתייקר קודשא בריך הוא בכל עלמא, וינדעון כלא שולטנו דקודשא בריך הוא, וכלהו ילקון במכתשין עלאין, על חד תרין, בגין דיסרבון כלהו בישראל.

וכדין יתגלי שולטניה דקודשא בריך הוא, דכתיב, (זכריה י״ד:ט׳) והיה יי' למלך על כל הארץ. וכדין כלהו יתנדבון בהו בישראל לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, (ישעיהו ס״ו:כ׳) והביאו את כל אחיכם וגו'. כדין קיימין אבהן בחדוה, למחמי פורקנא דבנייהו כמלקדמין. הדא הוא דכתיב, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. אמן כן יהי רצון. ברוך יי' לעולם אמן ואמן: ימלוך יי' אמן ואמן: