רבי יוסי עאל חד יומא בחד ביתא,

מטא בספתא (ס''א אטרח בטיפסא), עאל לגו.

שמע חד קלא דאמר: אתכנשו עולו, הא חד פלוגתא דילן, סיפתו וננזיק ליה עד לא ינפוק,

אמרו: לא ניכול אלא אי דיוריה הכא.

נפק רבי יוסי ודחיל.

אמר: ודאי מאן דאעבר על מלוי דחברייא, אתחייב בנפשיה.

אמר ליה רבי חייא: והא גוים ושאר בני נשא דיירי בגויה, ואשתלימו.

אמר ליה: אינון מסטרייהו קא אתיין, אבל מאן דדחיל חטאה, יכיל לאתזקא. ואפילו אינון, אי יעכבו דיוריהון ביה, לא יפקון בשלם.

אמר ליה: והא כתיב (איוב כא) בתיהם שלום מפחד.

אמר ליה: כגון דהוה מאחרא, ואתבני מצדק. וקרא הכי הוא, בתיהם שלום מפחד, כשבתיהם שלום מפחד שבט אלוה לא שריא עליהם.