עובדא בההוא עתירא, דקריב קמי כהנא תרין יונין,

כד חמא ליה כהנא, אמר ליה: לאו דידך הוא האי קרבנא.

אתא לביתיה והוה עציב.

אמרו ליה אחוי: אמאי את עציב.

אמר להו: דלא קריב לי כהנא קרבנא דילי.

אמרו ליה: ומאי איהו.

אמר להו: תרין יונין.

אמרו ליה: והא מן מסכנא איהו, ולאו דידך. דהא כתיב, ואם דל הוא ואין ידו משגת וגו'. אלא קריב קרבנך.

אמר להו: מאי איהו.

אמרו ליה: חד תורא.

אמר להו: ומה כל כך חמירא מחשבה דחטאה. נדרנא, דלא אסלק על לבאי מחשבה דחטאה.

מתמן ולהלאה מה עבד. כל יומא אשתדל בסחורתא, ובליליא הוה נאים,

כד אתער, הוה קרי לאחוי, ואוליפו ליה מילי דאורייתא, והוה לעי עד דסליק יממא. ואשתכח דאוליף אורייתא, והוה קארי ליה יהודה אחרא.

יומא חד איערע ביה רבי ייסא סבא, והוה פריש נכסוי, פלגו למסכני ופלגו לסחורתא על ימא, באינון גברין פרישי ימין. והוה יתיב ולעי באורייתא.