הא ידיע הוא לגבי חברייא, קרבן מאינון כתרין קדישין, דמתקרבי כלהו כחדא, ומתקשרן דא בדא, עד דאתעבידו כלהו חד, ביחודא שלים, לאתקנא שמא קדישא כדקא חזי, הדא הוא דכתיב קרבן ליי'. קרבן דאינון כתרין קדישין ליי' הוא, לאתתקנא שמא קדישא, וליחדא ליה כדקא יאות, בגין דישתכחו רחמין בכלהו עלמין. ושמא קדישא דאתעטר בעטרוי לאתבסמא כלא. וכל דא בגין לאתערא רחמי, ולא לאתערא דינא. ובגין כך ליי' הוא, ולא לאלהים. ליי': אנן צריכים לאתערא רחמי, ולא לאלהים, רחמי בעינן ולא דינא.

ודאי הכי הוא, קרבן אלהים לא כתיב, אלא זבחי אלהים. ועל דא שחיטתן בצפון, דהא זביחה הוא בגין אלהים, ההוא סטר גבורה, דיתבסם ויתבר רוחא דדינא, ויתחלש דינא, ויתגברון רחמי על דינא. ועל דא זבחי אלהים, לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא, דכתיב רוח נשברה, למהוי ההוא רוחא תקיפא נשברה, ולא יתגבר רוחיה וחיליה ותוקפיה. ובר נש בעי כדין, למיקם על מדבחא, ברוח נשברה, ויכסף מעובדוי, בגין דיהוי ההוא רוחא תקיפא תבירא, וכלא בגין דדינא יתבסם, ויתגברון רחמי על דינא.