לא כתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, אי הכי, מאי דכתיב, (תהילים קי״א:ה׳) טרף נתן ליראיו. טרף נתן לכלבים מבעי ליה, אמאי נתן ליראיו.

ריקא, מי כתיב טרפה נתן ליראיו, טרף כתיב. ואי תימא, טרף כטרפה. נתן ליראיו ודאי דמלה דא, לא יהביה לאזדהרא ביה, אלא לאינון דחלי שמיה, ודחלין ליה. בגין כך האי מלה לא יהיב לכו, דהא ידע דאתון לא דחלין ליה, ולא נטרין פקודוי, ובגין דהאי מלה חומרא דאורייתא, ובעי לאזדהרא בה, נתן ליראיו, ליראיו ודאי, ולא לאחרי. וכל חומרי דאורייתא, לא יהיב לון קודשא בריך הוא, אלא לאינון דחלי חטאה, לאינון דחלי פקודוי ולא לכו.