(תהילים ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטף ולפני יי' ישפוך שיחו. כל צלותא דישראל צלותא, וצלותא דעני עלאה מכלהו. מאי טעמא. משום דהאי סלקא עד כורסי יקרא דמלכא, ואתעטר ברישיה. וקודשא בריך הוא משתבח (נ''א מתעטף) בההיא צלותא ודאי. תפלה דעני, תפלה אקרי.

כי יעטף. עטופא דא, לאו עטופא דכסו הוא, דהא לית ליה. אלא, כתיב הכא כי יעטף. וכתיב התם, (איכה ב׳:י״ט) העטופים ברעב. ולפני יי' ישפך שיחו, דיקבל קמי מאריה, ודא ניחא ליה קמי קודשא בריך הוא, משום דעלמא מתקיימא ביה, כד לא אשתכחו שאר קיימי עלמא בעלמא. ווי למאן דההוא מסכנא יקבל עלוהי למאריה, משום דמסכנא קריב למלכא יתיר מכלהו, דכתיב, (שמות כ״ב:כ״ו) והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני.

ולשאר בני עלמא, זמנין דשמע, זמנין דלא שמע. מאי טעמא. משום דדיוריה דמלכא בהני מאני תבירי, דכתיב, (ישעיהו נ״ז:ט״ו) ואת דכא ושפל רוח. וכתיב (תהלים לה) קרוב יי' לנשברי לב. (תהילים נ״א:י״ט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה.

מכאן תנינן, מאן דנזיף במסכנא, נזיף בשכינתא, דכתיב ואת דכא ושפל רוח. וכתיב (משלי כ״ב:כ״ג) כי יי' יריב ריבם וגו'. בגין דאפוטרופא דלהון תקיפא, ושליטא על כלא, דלא אצטריך סהדי, ולא אצטריך לדיינא אחרא, ולא נטיל משכונא, כשאר דיינא. ומה משכונא נטיל, נשמתין דבר נש, דכתיב וקבע את קובעיהם נפש.

תפלה לעני, כל אתר דאקרי תפלה, מלה עלאה היא, דהיא סלקא לאתר (דקודשא בריך הוא אחד) עלאה. תפלה דרישא, אינון תפלי דמלכא, דאנח להו.

תאנא: כמה פנים לפנים, אית ליה לקודשא בריך הוא. פנים דנהרין. פנים דלא נהרין. פנים תתאין. פנים רחיקין. פנים קריבין. פנים דלגו. פנים דלבר. פנים דימינא. פנים דשמאלא.

תא חזי, זכאין אינון ישראל קמיה דקודשא בריך הוא, דאחידן באנפין עלאין דמלכא. באינון פנים דהוא ושמיה אחידן בהו, ואינון ושמיה חד הוא. ושאר עמין אחידן באינון פנים רחיקין, באינון פנים תתאין. ובגיני כך אינון רחיקין מגופא דמלכא, דהא חמינא כל אינון דמצרים, קריבוי דישמעאל, כמה אחין וקריבין הוו ליה, וכלהו הוו באנפין תתאין, באינון פנים רחיקין.

ובגיניה דאברהם, כד אתגזר ישמעאל, זכה, דשוי מדוריה וחולקיה באתר דשליטא על כל אינון פנים רחיקין ותתאין, על כל אינון פנים דשאר עמין. הדא הוא דכתיב ידו בכל, ובגיני כך על פני כל אחיו ישכון, כלומר, ישוי מדוריה וחולקיה לעילא מכלהו, דכתיב ידו בכל, דשלטא על כל שאר פנים דלתתא. ובגין כך על פני כל אחיו ודאי, דלא זכו כוותיה.

הא תנינן, גיורא כד אתגזר, אקרי (ויקרא קס''ח ע''א) גר צדק, ולא יתיר. והכא אמר מר ידו בכל.

כלא אתקשר בחד. אבל גיורא תנינן. שאני ישמעאל, דלאו גיורא הוא. בריה דאברהם הוה, בריה דקדישא הוה. וכתיב ביה בישמעאל, (בראשית י״ז:כ׳) הנה ברכתי אותו. כתיב הכא, ברכתי אותו. וכתיב התם, (בראשית כ״ד:א׳) ויי' ברך את אברהם בכל. ועל כך כתיב, ידו בכל.

ובגיני כך כתיב, על פני כל אחיו ישכון. דאי שאר קריבוי אתגזרו (ס''א אתגיירו) אקרון גירי צדק, ולא יתיר, והוא יתיר ועלאה מכלהו. כל שכן אינון דלא אתגזרו, דקיימין באינון אפין רחיקין, באינון אפין תתאין. ואיהו, מדוריה לעילא מכל פנים דידהו, ומכל פנים דעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות, הדא הוא דכתיב, על פני כל אחיו ישכון. אמר רבי יהודה, קודשא בריך הוא בגין כך אכריז ואמר, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, דדא הוא מהימנותא דיליה.