תניא, אמר רבי יוסי:

זמנא חדא הוינא אזיל בארחא והוה רבי חייא ברי עמי.

עד דהוינא אזלין אשכחנא חד גבר דהוה לקיט בחקלא עשבין לאסוותא.

קריבנא לגביה,

אמינא ליה: בר נש, קוטרא דקוטרי דעשבין למה?

לא זקיף רישיה, ולא אמר מידי.

אהדרנא זמנא אחרא ואמינא האי, ולא אמר מידי.

אמינא ליה לרבי חייא ברי: או האי בר נש אטים אודנין, או שטיא, או חכימא.

יתיבנא גבוי.

לבתר לקיט אינון עשבין, ואחיד לון, וחפא עליהון טרפי גופנין.

אמר לן: אנא חמינא דיודאין אתון, ויודאין אמרי עלייהו דאינון חכימין, אי לא דחייסנא עלייכו השתא, תהוון רחיקן מבני נשא כסגירא דא, דמרחקין ליה מכלא, דהא אנא חמינא, דריחא דחד עשבא דהוה קריב גביכון, עאל בגופייכו, ותהוון רחיקין תלתא יומין. אלא אכילו אלין תומי ברא ותתסון,

אכלנא מנייהו דהוו שכיחין קמן, ואדמכנא, ואתקטרנא בזיעא עד עידן סגי.

לבתר אתערנא,

אמר לן ההוא גברא: השתא אלהכון עמכון דאשכחתון לי, דהא אסוותא דגופיכון על ידי אשתלים.

עד דהוינא אזלין, אמר לן: כל בר נש בעי לאשתעי בבר נש אחרא, כפום ארחוי, דהא לנוקבא כפום ארחוי. לגברא כפום ארחוי. לגברא דגברי כפום ארחוי.

אמינא לרבי חייא ברי: היינו דכתיב, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. (ס''א כה תאמר לבית יעקב בההוא אתר דאתחזי להו. ותגיד לבני ישראל בההוא אתר שלים דאתחזי להו. דהא יעקב וישראל תרין דרגין אינון ובדרגא חד סלקין אלא ישראל שלימותא דבלא אקרי)

אמר לן: חמיתון דלא זקיפנא רישאי, ולא אשתעינא בהדייכו, משום דאבא, חכימא בעשבין מכל בני דרא הוה. ואוליפנא מאבא ארחוי דכל עשבין, דבהון קשוט, ואנא בכל שתא מדוראי בינייהו. והאי עשבא דחמיתון, דחפינא ליה בטרפי דגופנין אלין, בביתאי אית אתר חד, והוא לסטר צפון, ובההוא אתר נעיץ חד ריחיא, ומעינא דההוא ריחיא, נפיק חד גבר בתרין רישין, וחרבא שיננא בידיה ובכל יומא קא מצער לן. ואנא לקיטנא האי עשבא, וזילו אבתראי, ותחמון חיליה דהאי עשבא, ומה די אלהא עלאה גלי בעלמא, ולית מאן דידע ארחוי בכלא.

אזילנא אבתריה,

עד דהוינא אזלי בארחא, מאיך לחד נוקבא בעפרא ושוי מההוא עשבא בנוקבא,

נפק חד חויא ורישא דיליה סגי, נטל חד סנטירא, (נ''א סודרא) וקטיר ליה כחד גדיא.

דחילנא.

אמר לון: זילו אבתראי.

עד דמטינא לביתיה, חמינא ההוא אתר בחשוכא בתר חד כותלא.

נטל חד שרגא ודליק דליקא סחרניה דההוא אתר דריחיא.

אמר לון: ממה דתחמון, לא תדחלון ולא תשתעון מידי.

אדהכי, שרי חויא מקטרוי, וכתש בקיסטא מההוא עשבא. ושוי ברישיה דחויא.

עאל חויא בההוא עינא דרחייא, ושמענא קלא דכל אתר מזדעזעא.

בעינן למיפק, אחיד בידנא ההוא גברא,

אמר: לא תדחלון קריבו גבאי.

אדהכי, נפק חויא שתית דמא,

נקיט ההוא גברא מההוא עשבא ושוי ברישיה כבקדמיתא.

עאל בההוא עינא דרחיא לשעתא זעירא,

חמינא דנפיק מההוא עינא חד גברא בתרין רישין, וחויא שרייא סחרניה דקדלוי.

עאל בההוא עינא דרחיא ונפק תלת זמני.

הוה אמר: זקיטא זקיטא, ווי לאימיה דלההוא אתר אוביל ליה.

אדהכי אתעקר ריחיא מאתריה, ונפקו גברא וחויא ונפלו ומיתו תרווייהו. ואנן דחילנא סגי.

אמר לן ההוא גברא: דא הוא חילא דעשבא דאנא לקיטנא קמייכו, ובגיני כך לא אשתעינא בהדייכו, ולא זקיפנא רישאי, בשעתא דקריבתון גבאי.

אמר לון: אילו ידעין בני נשא חכמתא, דכל מה דנטע קודשא בריך הוא בארעא, וחילא דכל מה דאשתכח בעלמא, ישתמודעון חילא דמאריהון, בחכמתיה סגיאה. אבל לא טמיר קודשא בריך הוא חכמתא דא מבני נשא, אלא בגין דלא יסטון מארחוי, ולא יתרחיצו בההיא חכמתא וינשון ליה.

כד אתינא ואמינא הני מלי קמיה דרבי שמעון, אמר: ודאי חכימא הוה. ותא חזי, לית עשבא ועשבא דאתייליד בארעא, דלא הוה ביה חכמתא סגיאה, וחיליה בשמיא סגיא. תא חזי, מן אזובא. דבכל אתר דבעי קודשא בריך הוא לדכאה לבר נש, (ויחי רבי'נ ע''א) באזובא מתדכי. מאי טעמא. משום דיתער חיליה דלעילא דאתפקדא עלוי, דהא ההוא חילא דאתפקדא עלוי כד אתערא, מבערא רוח מסאבא, ואתדכי בר נש. ועלך אמינא בריך רחמנא דשזבך.