ודאי תנינא, יי', בכל אתר רחמי, ואף על גב דאגח קרבא, ועביד דינא, ההוא דינא ברחימותא הוא. והכא חמינא, דכתיב יי' ילחם לכם, ולא אתחזי בההוא דינא רחמי כלל, דהא כתיב לא נשאר בהם עד אחד.

מלה דא שמענא מרבי שמעון דאמר, דאפילו הכא דינא ברחמי הוה, דחפא עליהון ימא ומיתו, ולבתר אפיק לון ימא, וקודשא בריך הוא בעא ביקריהון, ואתקברו בארעא, ולא בעאת ארעא לקבלא לון, עד דאושיט לה קודשא בריך הוא ימיניה, וקבילת לון, הדא הוא דכתיב, (שמות ט״ו:י״ב) נטית ימינך תבלעמו ארץ. ובגין דא, (הוה) האי דינא ברחמי הוה.

ועל דא, לא בעא קודשא בריך הוא דיתערון ישראל מלה בעלמא, דאי יתערון ישראל מלה, לא יתערון שמא דרחמי, ולא יתעביד דינא ברחמי, הדא הוא דכתיב יי' ילחם לכם ואתם תחרישון, דלא תתערון מידי. דהא שמא דרחמי בעי לאתערא עלייהו, למעבד דינא ברחמי. ועל דא בעי, דלא תעבדון פגימו, ותתערון מלה אחרא.

והא כתיב, (זכריה י״ד:ג׳) ויצא יי' ונלחם בגוים ההם. אי הכי דא דינא ברחמי הוה.

הכי הוה ודאי, דינא הוא ברחמי, דמותא דלהון לא אשתכח כמותנא דשאר בני עלמא, אלא חס עלייהו קודשא בריך הוא, דלא יהון כמותנא דשאר בני עלמא, דקטילו לון, אלא בנחת בלא צערא, הא דינא ברחמי איהו.

ובכל אתר, שמא דא, דינא ברחמי איהו, בר אתר חד, דכתיב, (ישעיה מב) יי' כגבור יצא וגו'. וכי כגבור ולא גבור. אלא ישני לבושוי, וילבש לבושין אחרנין. כאיש מלחמות, ישני זיניה.

ועם כל דא, דינא הוא יתיר, אבל רחמי ביה, כמה דכתיב, כגבור, ולא גבור. כאיש מלחמות, ולא איש מלחמות. דודאי אף על גב דעביד דינא, חס על עובדוי, ועל דא, יי' ילחם לכם ודאי ואתם תחרישון. זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא בריר לון לחולקיה ואחסנתיה, דכתיב, (דברים לב) כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו.