ר' חייא שואל את ר' יוסי שאלה (ככל הנראה צריך להימחק, בכתבי היד אינו מופיע כסיפור)
רבי חייא שאיל לרבי יוסי:
הא גלי קמי קודשא בריך הוא, דאינון חרשין יעבדון תנינייא, מאי גבורתא איהו למעבד קמי פרעה תנינייא.
אמר ליה:
בגין דמתמן הוא שירותא לאלקאה, ומשירותא דתנינא שארי שולטניה, (נ''א לשולניה ומשירותא דשולטניה שרי לאלקאה) כדין, חדו כולהו חרשי, דהא ריש חכמתא דנחש דילהון הכי הוה. מיד אתהדר ההוא תנינא דאהרן לאעא יבישא, ובלע לון.
ועל דא תווהו, וידעו דשולטנא עלאה אית בארעא, דאינון חשיבו, דהא לתתא, (נ''א לעילא) בר מנייהו לא אית שלטנא למעבד מידי, כדין, ויבלע מטה אהרן, מטה אהרן דייקא, דאתהדר לאעא ובלע לון.
ועל דא עבד אהרן תרין אתין, חד לעילא, וחד לתתא. חד לעילא, תנינא עלאה דשלטא על אינון דלהון. חד לתתא, דשליט אעא על תנינא דילהון. ופרעה חכים הוה מכל חרשוי, ואסתכל דשלטנא עלאה שליט על ארעא, שליט לעילא שליט לתתא.
אמר רבי יוסי:
אי תימא, חרשיא כל מה דעבדין לאו איהו אלא בחיזו דעינא, דהכי אתחזי, ולא יתיר, קא משמע לן ויהיו דייקא, דכתיב ויהיו לתנינים.
ואמר רבי יוסי:
אפילו אינון תניניא דילהון אהדרו למהוי אעין, ואעא דאהרן בלע לון.
כתיב, (יחזקאל כ״ט:ג׳) הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. מתמן שרותא לתתא בשולטנא דילהון. אבל חכמתא דילהון, לתתא מכלהו דרגין איהו. (אינון)
תא חזי, חכמתא דילהון בדרגין תתאין, לאכפיין לון לאלין דרגין בדרגין עלאין, רישי שולטנותהון ועקרא דילהון, לתתא מההוא תנינא, ומשתלשלן בתנינא, דהא מתמן נטיל חילא דרגא עלאה דילהון. משמע דכתיב, (שמות י''א) אשר אחר הרחים.