(דברים ד') וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים. האי קרא הכי מבעי ליה. וידעת היום כי ה' הוא האלהים והשבות אל לבבך. (אלא זכאה הוא מאן דאשתדל באורייתא) תו, (תא חזי) והשבות אל לבך מבעי ליה.

אלא, אמר משה, אי את בעי למיקם על דא, ולמנדע כי ה' הוא האלהים, והשבות אל לבבך וכדין תנדע ליה. לבבך: יצר טוב ויצר רע, דאתכליל דא בדא, ואיהו חד, כדין תשכח כי ה' הוא האלהים, דהא אתכליל דא בדא, ואיהו חד. ועל דא והשבות אל לבבך, למנדע מלה.

חייבין, עבדין פגימותא לעילא, מאי פגימותא. דשמאלא לא אתכליל בימינא. דיצר רע לא אתכליל ביצר טוב, בגין חובייהו דבני נשא. ופגימו לא עבדי, אלא לון ממש, הדא הוא דכתיב, (דברים ל''ב) שחת לו לא בניו מומם. כביכול עבדי ולא עבדי. עבדי: דלא יתמשך עלייהו ברכאן דלעילא, כמה דאת אמר (דברים י''א) ועצר את השמים ולא יהיה מטר. ולא עבדי: דהא שמיא נטלי לון לגרמייהו ברכאן מאי דאצטריך. ולא נטלי לאמשכא לתתא ודאי מומם דאינון חייבין איהו.

תו, לו בו', דלא אתכליל ימינא בשמאלא, בגין דלא יתמשכון ברכאן לתתא. לא באל''ף, דהא לא נטלי לאתמשכא לתתאי. מאן גרים דא. בגין דחייבין מפרישין יצר רע מיצר טוב, ומתדבקין ביצר רע.

תא חזי יהודה אתי מסטרא דשמאלא, ואתדבק בימינא, בגין לנצחא עמין, (ויחי רמ''ג ע''א) ולתברא חיליהון. דאי לא אתדבק בימינא, לא יתבר חיליהון. ואי תימא אמאי בימינא. והא שמאלא אתער דינין בעלמא.

אלא רזא דא, בשעתא דקודשא בריך הוא דן להו לישראל, לא דן להו אלא מסטרא דשמאלא, בגין דיהא דחי לון בשמאלא, ומקרב בימינא. אבל לשאר עמין, דחי לון בימינא, ומקרב לון בשמאלא. וסימניך (שלח לך קפ''ח ע''א) גר צדק, דחי לון בימינא, כמה דכתיב, (שמות ט״ו:ו׳) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. מקרב לון בשמאלא כמה דאמרן.

בגיני כך, יהודה דאיהו מסטר שמאלא, אתדבק בימינא, ומטלנוי לימינא. ואינון דעמיה אתחברו כלהו לימינא. יששכר דלעי באורייתא, דאיהי ימינא, דכתיב, (דברים ל''ג) מימינו אש דת למו. זבולון דאיהו תמיך אורייתא ימינא, (קע''ד ע''ב וישלח קע''ב) כמה דאת אמר שוק הימין. ועל דא יהודה אתקשר מסטרא דא ודא. צפון במים, שמאלא בימינא.

ראובן דחטא לגבי אבוי, (פקודי רכ''ג ע''א) שרא בימינא, ואתקשר בשמאלא, ואתדבק ביה. ועל דא, אינון דאשתכחו עמיה, אינון שמאלא. שמעון דאיהו שמאלא מסטרא דשור, דכתיב, (יחזקאל א׳:י׳) ופני שור מהשמאל. גד שוקא שמאלא, כתיב (בראשית מ״ט:י״ט) גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב. הכא, אתדבק דרום באשא, ימינא בשמאלא.

ועל דא הא דאמרן והשבות אל לבבך, (תרומה קס''ב ע''ב) לאכללא לון כחדא, שמאלא בימינא. כדין תדע (דברים ד׳:ל״ה) כי ה' הוא האלהים. אמר רבי אבא ודאי הכי הוא, והשתא ידיעא, הוא אהרן ומשה, הוא משה ואהרן, רוחא במיא, ומיא ברוחא, למהוי חד. ועל דא כתיב הוא.

(דבהם ו') ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. כהאי גוונא הכא אתרמיז יחודא קדישא, ואזהרה הוא לבר נש, ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ברחימו עלאה. בכל לבבך: דא ימינא ושמאלא (נ''א קדישא) דאקרי יצר טוב ויצר רע. ובכל נפשך: דא נפש דוד, דאתיהיבת בינייהו. ובכל מאדך לאכללא לון לעילא באתר דלית ביה שעורא. הכא הוא יחודא שלים למרחם ליה לקודשא בריך הוא כדקא יאות.

תו, ובכל מאדך: דא יעקב, דאיהו אחיד לכל סטרין, וכלא הוא יחודא שלים כדקא יאות, בגיני כך, הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן, כלא הוא חד בלא פרודא. (שמות ז׳:ט׳) כי ידבר אליכם פרעה לאמר. רבי יהודה פתח ואמר, (תהילים קי״ט:צ״ז) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. וכתיב, (תהילים קי״ט:ס״ב) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. תא חזי, דוד איהו מלכא דישראל, ואצטריך למידן עמא, לדברא לון לישראל, כרעיא דמדבר עאניה דלא יסטון מאורחא דקשוט. הא בלילה כתיב, חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. ואיהו אתעסק באורייתא ובתושבחן דקודשא בריך הוא, עד דאתי צפרא.

ואיהו אתער צפרא, כמה דכתיב, (תהילים נ״ז:ט׳) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. כד אתי יממא, אמר האי קרא, מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. מאי כל היום היא שיחתי. אלא, מכאן אוליפנא, דכל מאן דישתדל באורייתא, לאשלמא דינא על בורייה, כאילו קיים אורייתא כלא. בגין כך, כל היום היא שיחתי.

תא חזי, ביומא אשתדל באורייתא, לאשלמא דינין. בליליא, אשתדל בשירין ותושבחן, עד דאתי יממא. מאי טעמא. כל יומא אתעסק לאשלמא דינין, בגין לאכללא שמאלא בימינא. בליליא, בגין לאכללא דרגא דליליא ביממא.

ותא חזי, (תרומה קמ''ה ע''א) ביומי דדוד מלכא, הוה מקרב כל אינון (תהילים ק״ד:י״א) חיתו שדי, לגבי ימא. כיון דאתא שלמה, נפק ימא ואתמלי, ואשקי להו. הי מנייהו אתשקיין בקדמיתא. הא אוקמוה. אלין תנינייא רברבין עלאין, דכתיב בהו, (בראשית א׳:כ״ב) ומלאו את המים בימים

בסטרא ימינא עלאה, נפקין תליסר מבועין עלאין, נהרין עמיקין, אלין סלקין, ואלין נחתין, עייל כל חד בחבריה. חד אפיק רישיה, ואעיל ליה בתרין גופין, חד גופא דנהרא נטיל מימין לעילא, אפריש לתתא אלף יאורין, נפקין לארבע סטרין.

מאינון נהרין מבועין תליסר, מתפרשן תליסר יאורין, עאלין ונטלי מיא, ארבע מאה ותשעין ותשעה יאורין ופלגא, מסטרא דא. וארבע מאה ותשעין ותשעה יאורין ופלגא, מסטרא דא בשמאלא. אשתאר פלגא מכאן, ופלגא מכאן, ואתעביד חד. דא אעיל בין יאורין, ואתעביד חויא.

רישא: סומקא כורדא. קשקשוי: תקיפין כפרזלא. גדפוי: גדפין שטאן ואתפרשן לכל אינון יאורין. כד סליק זנביה, (נ''א לגביה) מחי ובטש לשאר נונין, לית מאן דיקום קמיה.

פומיה: מלהטא אשא. כד נטיל בכל אינון יאורין, מזדעזען שאר תנינייא, וערקין ועאלין בימא. חד לשבעין שנין רביץ לסטרא דא. וחד לשבעין שנין רביץ לסטרא דא. אלף יאורין חסר חד אתמליין מניה. דא תנינא, רביץ בין אינון יאורין.

כד נטיל נפק חד פסותא דאשא בקליפין, כלהו קיימין וזעפין בזעפוי, (נ''א וזקפין בענפוי) מתערבין אינון יאורין לעין (נ''א העין) תכלא אוכמא. וגלגלין נטלין לארבע סטרי דעלמא. זקיף זנביה, מחי לעילא, מחי לתתא, כלא ערקין קמיה.

עד דלסטר צפון, קם חד שלהובא דאשא, וכרוזא קרי, אזדקפו סבתין אתבדרו לד' זויין, הא אתער מאן דשוי קדלא, על אנפוי דתנינא, כמה דאתמר, (יחזקאל כ''ט) ונתתי חחים בלחייך וגו'. כדין כלהו אתבדרון. ונקטין ליה לתנינא, ונקבי אנפוי בסטר עלעוי, ועאלין ליה לנוקבא דתהומא רבא, עד דאתבר חיליה, כדין אהדרו ליה לנהרוי. (נ''א לנחרוי)

חד לשבעין שנין עבדין ליה כדין, בגין דלא יטשטש אתרין דרקיעין וסמכייהו. ועלייהו כלא אודן, ומברכאן ואמרין, (תהילים צ״ה:ו׳) בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו.

תנינייא עלאין אילין (ס''א לעילא) קיימין אינון דמתברכאן, כמה דאת אמר (בראשית א׳:כ״ב) ויברך אותם אלהים. אלין שלטין על כל שאר נונין, דכתיב ומלאו את המים בימים. ועל דא כתיב, (תהילים ק״ד:כ״ד) מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית.