ר' חייא יושב לפני ר' שמעון ושואל שאלה
זוהר ח"ב ה' ע"ב (שמות)פתח בספריא ↗
רבי חייא הוה יתיב קמיה דרבי שמעון,
אמר ליה:
מה חמת אורייתא לממני בנוי דיעקב, דאינון תריסר בקדמיתא, ולבתר כן שבעים דכתיב, (בראשית מ״ו:כ״ז) כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים. ומאי טעמא שבעים ולא יתיר.
אמר ליה:
לקביל ע' אומין, דאינון בעלמא, ואינון הוו אומה יחידאה לקבל כלהון.
ותו אמר ליה:
תא חזי, קלדיטין דנהרין (גוברין) ענפין יתבין במטלניהון, (נ''א במטולהון) ממנן על שבעין עממין, נפקין מתריסר גליפין קטורין דאסתחרן במטלניהון, למתקלן לארבע רוחי עלמא, הדא הוא דכתיב, (דברים ל״ב:ח׳) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. והיינו דכתיב, (זכריה ב׳:י׳) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, לאחזאה דאינון קיימין בגין ישראל. בארבע לא נאמר, אלא כארבע. כמה דאי אפשר לעלמא בלא ארבע רוחות כך אי אפשר לעלמא בלא ישראל. (שמות א׳:ח׳) ויקם מלך חדש.