ר' יהודה הולך לר' אלעזר ורואה אותו עצוב
אמר רבי חמא בר גוריא:
כד אנח לישראל תחות שלטנותא דאומין, יתיב וגעי ובכי, הדא הוא דכתיב, (ירמיהו י״ג:י״ז) במסתרים תבכה נפשי.
אמר רבי יוסי:
במסתרים דווקא.
רבי יהודה עאל לגביה דרבי אלעזר,
אשכחיה דהוה יתיב וידיה בפומיה והוה עציב.
אמר ליה: במאי קא עסיק מר.
אמר ליה:
דכתיב, (משלי ט״ז:ט״ו) באור פני מלך חיים. אי טרנא עציב, וכל שכן דגעי ובכי, שמשוי מאי עבדי, הדא הוא דכתיב, (ישעיהו ל״ג:ז׳) הן אראלם צעקו חוצה. מאי חוצה. מריהון בגו, ואינון לבר. מריהון בבתי גואי, ואינון בבתי בראי. בתי גואי מאי אינון.
אמר רבי יצחק:
אינון מעשרה כתרי מלכא. מלאכי שלום מר יבכיון, וכי יש מלאכים שאינם של שלום.
אמר ליה:
אין. תא חזי, אית מארי דדינא קשיא, ואית מארי דדינא דלא קשיא, ואית מארי דינא ורחמנותא. ואית מארי דרחמנותא דלית בהו דינא כלל. ואלין אתקרון מלאכי שלום. ועל אינון דלתתא, כתיב, (ישעיהו נ׳:ג׳) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. וכתיב (ישעיהו ל״ד:ד׳) ונמקו כל צבא השמים.
אי הכי, כל אינון שולטנין דממנן על שאר עמין, כד חמאן למריהון עציב, למאי עבדין פרוכא לבנוהי.
אמר רבי אלעזר:
לא עבדי אלא מאי דאתפקדו, ורעותא דמריהון עבדין.