שאל רבי יהודה לרבי אלעזר ברבי שמעון, (אמר ליה): כיון דשמעת מאבוך, פרשת ואלה שמות ברזא עלאה, מאי קאמר איש וביתו באו.

אמר ליה: ההוא מלה דהוה אמר אבא, אינון הוו מלאכין עלאין, דאינון לעילא על תתאי מנהון, היינו דכתיב איש וביתו באו, והכי אמר אבא, כל אינון מלאכין דבדרגא עלאה, אקרון גוברין דוכרין, ואינון דבדרגא תתאה מנהון, אתקרון (נוקבתא) בית, דאתתא נוקבא דמקבלא מן דכורא.