ואלה בני צבעון ואיה וענה וגו' הוא ענה אשר מצא את הימים וגו', האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, לאו אלין אינון דכתיב בהו (דברים ב׳:י״ב) האימים לפנים ישבו בה וגו' ובני עשו יירשום וגו'.

אבל אלין דקאמר קרא אשר מצא את הימים במדבר, ימם כתיב. אלין הוו בריין משניין. דכד הוה אתרך קין מעל אפי ארעא כדכתיב, (בראשית ד׳:י״ד) הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר, וכתיב וישב בארץ נוד ואוקמוה.

מבני בנוי בסטרא (ויקרא עו ע''ב) דרוחין ועלעולין ומזיקין ואלין קיימו, דהא כד בעא לאתקדשא יומא דשבתא, אתברון מההוא סטרא רוחין קיימין טסירין (נ''א טהירין) בלא גופא. ואלין לאו אינון מיומא דשבתא ולא מיומא שתיתאה, ואשתארו אלין תרין יומין בהו בספקא, ובגין כך לא אתקיימו לא מהאי ולא מהאי.

ואזלו ואתפשטו בההוא סטרא דקין ואגלימו בההוא סטרא ולא אתגלימו לאתקיימא ואקרון ימ''ם חסר, דלא אתקיימו לא ביומא דא ולא ביומא דא, ואתחזון לבני נשא. ואיהו אשכח לון ואולפי ליה לאייתאה ממזרין לעלמא. ואינון אזלי ביני טוריא וקיימין בגופא זמנא חדא ביומא, ולבתר מתפשטי מניה.

תא חזי, ענה דא איהו ממזרא הוה, דאתא צבעון על אמיה ואוליד ממזרא, ודא אתא מסטרא דרוח מסאבא דאתדבק ביה. ובגין כך אשכח לון והוו אולפי ליה כל זינין דסטר מסאבא בגין דא.

ותא חזי, אלין אינון וכמה אחרנין מתפרשן אלין מאלין, כלהו אתיין מההוא סטרא ואזלי במדברא ואתחזון תמן. בגין דמדברא אתר חרוב ואיהו בי מותבא דלהון. ועם כל דא, כל בר נש דאזיל באורחוי דקודשא בריך הוא ודחיל ליה לקודשא בריך הוא לא מסתפי מנייהו. אזלו ואעלו בטורא.

(שם קיא) הללויה אודה יי בכל לבב בסוד ישרים ועדה, האי קרא אוקמוה. אבל תא חזי, דוד מלכא כל יומוי הוה משתדל בפולחנא דקודשא בריך הוא, והוה קם בפלגות ליליא ומשבח ומודה בשירין ותושבחן, בגין לאתתקנא דוכתיה במלכו דלעילא.

דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא, הוה ידע דקודשא בריך הוא בההיא שעתא יתער בגנתא דעדן לאשתעשע עם צדיקייא, ואיהו הוה קם בההיא שעתא ואתגבר בשירין ותושבחן עד דסליק צפרא.

בגין דכד קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן, הא אוקימנא דאיהו וכל צדיקייא דבגנתא כלהו צייתין לקליה. כדכתיב, (שיר השירים ח׳:י״ג) חברים מקשיבים לקולך השמיעני. ולא עוד, אלא דחוטא דחסד משיך עליה ביממא כמה דאתמר. דכתיב, (תהילים מ״ב:ט׳) יומם יצוה יי חסדו ובלילה שירה עמי. ולא עוד, אלא דאינון מלין דאורייתא דאיהו אמר, כלהו סלקין ומתעטרין קמי קודשא בריך הוא. ובגין כך דוד מלכא הוה משתדל בליליא בפולחנא דמאריה.

תא חזי, הללויה, בכל אינון שירין ותושבחן דקאמר דוד, הא תנינן דלעילא מכלהון הוא הללויה ואוקמוה. מאי טעמא בגין דכליל שמא ושבחא כחדא. מאי שמא ושבחא. שמא דא (א) י''ה. שבחא מאן איהו, אלא דא כנסת ישראל דאיהו (הלל בגימ' ה''ס שהוא אדני) מתקנא שבחא תדיר לקודשא בריך הוא, ולא אשתככת. כמה דאת אמר, (תהלים פג) אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל. בגין דסדורא דשבחא איהי מסדרת ומשבחת תדיר לגביה. ובגין כך שמא ושבחא כחדא.

אודה יי בכל לבב, כמה דאוקמוה ביצר הטוב וביצר הרע, בגין דאינון משתכחי תדיר לגביה דבר נש, כמה דאת אמר, (דברים ו׳:ה׳) בכל לבבך ואוקמוה. בסוד ישרים (ועדה), אלין אינון ישראל דכל דרגין בהו מתעטרן כהני וליואי, צדיקי וחסידי, ישרים. ועדה, כמה דאת אמר (תהלים פב) נצב בעדת אל. ואינון רזא דקודשא בריך הוא אתעטר בהו.

ובגין כך בעי בר נש לשבחא ליה לקודשא בריך הוא תדיר, בגין דאיהו אתרעי בשירין ותושבחן, ומאן דידע לשבחא ליה לקודשא בריך הוא כדקא יאות, קודשא בריך הוא קביל צלותיה ושזיב ליה. הדא הוא דכתיב (תהילים צ״א:י״ד) אשגבהו כי ידע שמי וגו' ארך ימים וגו'.