(בראשית יג) וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו', שא נא עיניך וראה וגו'. וכי לפום חיזו דאברהם ירית ארעא ולא יתיר. עד כמה חמי בר נש, תלת פרסי או ארבע או חמש פרסי, ואיהו אמר (בראשית י״ג:ט״ו) כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו'.

אלא, כיון דארבע סטרין דעלמא חמי, כל ארעא חמי. דהא ארבע סטרי דעלמא, כללא דכל עלמא. תו, זקף ליה קודשא בריך הוא על ארעא דישראל, ואחמי ליה דאיהי קשירא בסטרי דעלמא, והוה חמי כלא. כגוונא דא, מאן דחמי ליה לרבי שמעון, כל עלמא חמי, חדוותא דעילא ותתא.

(בראשית כ״ח:י״ג-י״ד) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, וכי ההוא אתר בלחודוי אבטח ליה קודשא בריך הוא, דהא ארבע אמין או חמשא הוו ולא יתיר. אלא, בזמנא ההוא, באינון ארבע אמין, כפיל ליה קודשא בריך הוא כל ארעא דישראל. אשתכח ההוא אתר כללא דכל ארעא, ומה ההוא אתר איהו כללא דכל ארעא, רבי שמעון דאיהו בוצינא דכל ארעא, על אחת כמה וכמה דשקיל ככל עלמא.

הפעם אודה את ה', וכי בכלהו דאולידת, לא אתחזי לאודאה ליה לקודשא בריך הוא אלא בהאי. אלא יהודה איהו ברא רביעאה לכרסייא, ואיהו אשלים לכרסייא. ובגין כך, יהודה בלחודוי, תקונא דכרסייא וסמכא דכלהו סמכין. (נ''א דהוו תלת, אברהם ויצחק ויעקב וכדין אתא דוד מיהודה ואשלים לכרסייא, ועל כך אקרי יהודה דאיהו שמא קדישא והדל''ת (ס''א ד' רגלוהי) מרגלוהי דכורסייא) רבי שמעון דנהיר כל עלמא באורייתא וכמה בוצינין נהרין בגיניה, על אחת כמה וכמה.