רבי חייא ורבי חזקיה הוו יתבי תחות אילני דחקל אונו,

אדמוך רבי חייא, חמא ליה לאליהו,

אמר: מקסטיטורא דמר חקלא נהיר.

אמר: השתא אתינא לאודעא, דירושלם קריב איהו לאתחרבא, וכל אינון קרתין דחכימיא. בגין דירושלם דינא איהו, ועל דינא קיימא, ועל דינא אתחרב, והא אתיהיב רשו לסמא''ל עלה, ועל תקיפי עלמא, ואתינא לאודעא לחכימיא דילמא יורכון שני דירושלם, דהא כל זמנא דאורייתא אשתכח בה, היא קיימא. בגין דאורייתא אילנא דחיי דקיימי עלה, (תרי נוסחי אינון) כל זמנא דאורייתא אתער לתתא אילנא דחיי לא אעדי לעילא, פסק אורייתא לתתא אילנא דחיי אסתלק (מינה) מעלמא.

ועל דא, כל זמנא דחכימיא יחדון בה באורייתא, לא יכיל סמא''ל בהו, דהא כתיב, (בראשית כז) הקול קול יעקב והידים ידי עשו, דא הוא אורייתא עלאה, דאקרי קול יעקב, בעוד דההוא קול לא פסק, דבור שלטא ויכלא, ועל דא לא אצטריך אורייתא למפסק. (ל''ג ע''א)

ואתער רבי חייא, ואזלו ואמרו מלה דא לחכימיא.

אמר רבי ייסא: כלא ידעין דא, והכי הוא, דכתיב, (תהילים קכ״ז:א׳) אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר, אלין אנון דמשתדלין באורייתא, קרתא קדישא קיימא עלייהו, ולא על גברין תקיפין דעלמא, היינו דכתיב אם ה' לא ישמר עיר וגו'. (