כל אינון ברכאן מתקיימי, וברכאן אחרנין דברכיה קודשא בריך הוא ליעקב. אבל מיד, יעקב נטל לעילא, ועשו נטיל לתתא. לבתר כד יקום מלכא משיחא, יטול יעקב לעילא ותתא ויתאביד עשו מכלא, ולא יהא ליה חולקא ואחסנא ודוכרנא בעלמא, כמה דאת אמר, (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו'. בגין דיתאביד עשו מכלא, וירית יעקב תרין עלמין, עלמא דין ועלמא דאתי.

ובהאי זמנא כתיב, (עובדיה א׳:כ״א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליי המלוכה. ההוא מלכו דעשו, דנטל בהאי עלמא, יהב ליה קודשא בריך הוא (ס''א יהא ליה לקודשא בריך הוא) בלחודוי. וכי השתא לאו איהי מלכו מקודשא בריך הוא, אלא אף על גב דשליט קודשא בריך הוא לעילא ותתא, הא יהב לון לשאר עמין, לכל חד וחד חולק ואחסנתא בהאי עלמא, לאשתמשא ביה. ובההיא זמנא, יטול מכלהו מלכותא, ותהא דיליה כלא, דכתיב והיתה ליי המלוכה, ליה בלחודוי, דכתיב, (זכריה י״ד:ח׳-ט׳) והיה יי למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד.