סעודת הצדיקים לעתיד לבא, כהאי דכתיב (שמות כ״ד:י״א) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, ודא הוא דתנן ניזונין.

באתר חד תנינן נהנין, ובאתר אחרא תנינן ניזונין, מאי בין האי להאי.

אלא הכי אמר אבוי: הצדיקים שלא זכו כל כך נהנין מאותו זיו שלא ישיגו כל כך, אבל הצדיקים שזכו נזונין עד שישיגו השגה שלמה. ואין אכילה ושתיה אלא זו וזו היא הסעודה והאכילה. ומנא לן הא, ממשה, דכתיב, (שמות כד) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה. מאי טעמא לחם לא אכל ומים לא שתה. מפני שהיה נזון מסעודה אחרת מאותו זיו של מעלה, וכהאי גוונא סעודתן של צדיקים לעתיד לבא.