הא אתמר דאשא נטל מיא. דהא מיא מסטרא דגבורה קא אתיין. ותו (נ''א ותא שאיל להו ללואי) (שאיל ליה) לואי דאנון בדיחין לההוא סטרא במאני זמר ותשבחן לקביל האי סטרא, בגין כך יצחק איהו חדוה בגין דאתי מההוא סטרא ואתדבק ביה.

תא חזי, יצחק בדיחותא חדוה דאחלף מיא באשא ואשא במיא, ועל דא אקרי הכי. ובגין כך קודשא בריך הוא קרי ליה הכי עד לא יפוק לעלמא שמא דא ואודע ליה לאברהם.

ותא חזי, בכלהו אחרנין שבק לון קודשא בריך הוא למקרי לון שמהן, ואפילו נשי הוו קראן לבנייהו שמהן, אבל הכא לא שבק קודשא בריך הוא לאמיה למקרי ליה שמא אלא לאברהם, דכתיב וקראת את שמו יצחק אנת ולא אחרא, בגין לאחלפא מיא באשא ואשא במיא לאכללא ליה בסטריה.