מאי וירפא. תא חזי, בימי אליהו, ישראל כלהו שבקו ליה לקודשא בריך הוא ושבקו ברית קיימא דלהון. כד אתא אליהו וחמא דקא שבקו בני ישראל האי ברית קיימא ואעברו מנייהו האי ברית.

כיון דחמא אליהו כך אתא לאתקנא מלה לדוכתיה. כיון דקריב מלה לדוכתיה אתסי כלא. הדא הוא דכתיב וירפא את מזבח יי ההרוס. דא ברית קיימא (ד''א ל''ג דאתא לאתקנא מזבח יי ההרוס ברית קיימא) דהוה שביק מעלמא. וכתיב, (מלכים א י״ח:ל״א) ויקח אליהו שתים עשרה אבנים למספר שבטי בני יעקב. דא הוא תקונא דמזבח יי.

אשר היה דבר יי אליו לאמר ישראל יהיה שמך. מאי טעמא אדכר הכא ישראל, אלא ודאי ישראל יהיה שמך ודאי לאסתלקא לעילא ולאתבא ברית קיימא לאתריה. והינו דכתיב כי עזבו בריתך בני ישראל. ובגין כך את מזבחותיך הרסו.

תא חזי, כל זמנא דישראל נטרו קיימא קדישא כדין עבדי קיומא לעילא ותתא. וכד שבקי להאי ברית כדין לא אשתכח קיום לעילא ותתא דכתיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. ובגין כך וירפא את מזבח יי ההרוס. וכי רפואה איהו. הכי הוא ודאי דהא מקיים לההוא אתר דמהימנותא תליא ביה.

תא חזי, אוף הכי פנחס בשעתא דקני לעובדא דזמרי אתקין להאי ברית באתריה. ובגין כך כתיב, (במדבר כ״ה:י״ב) הנני נותן לו את בריתי שלום. וכי סלקא דעתך דבגין פנחס הוה. ומה קטטא הוה ליה לפנחס בהאי ברית. אלא הכא אתקשר מלה בדוכתיה. הנני נותן לו את בריתי. ומה אתן לו שלום (לאתחברא כל חד בדוכתיה) לאתחברא ברית באתריה. ועל דא הנני נותן לו את בריתי (שלום). ומה (נ''א איהו) שלום דאיהו אתריה לאתחברא בהדיה. מה דאתפרש מניה בחובייהו. בגיניה אתחבר ביה. ועל דא הואיל והוא אתקין מלה בדוכתיה, מכאן ולהלאה והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, תחת אשר קנא לאלהיו וגו'.

לית לך מלה בעלמא דקודשא בריך הוא קני לה כמו חובא דברית כמא דאת אמר, (ויקרא כ״ו:כ״ה) חרב נוקמת נקם ברית. ותא חזי, לא אשתלים חובא דדרא דטופנא, אלא בגין דחבו בחבילו (דארחייהו) על ארעא. ואף על גב דהוו מקפחי דא לדא כדכתיב ותמלא הארץ חמס (וחמס מכלא הוה ובגין כך) וכתיב כי מלאה הארץ חמס מפניהם. מכל מקום ותשחת הארץ לפני האלהים. והנני משחיתם מדה כנגד מדה, הנני משחיתם בחובא דחבלותא.

ואית דאמרי דלא אשתלים קסטייהו אלא בחובא דחמס דהוו מקפחין דא לדא דהוו בישין לשמים ולבריות. תא חזי, כמה אנון ממנן מלעילא דאתפקדן על קלי דאנון דמסרי דינא על חבריהון על מה דעבדי לון. ועל דא כתיב כי מלאה הארץ חמס מפניהם. ובגין כך כתיב והנני משחיתם את הארץ: