(דברים ל״ג:כ״ט) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביי מגן עזרך ואשר חרב גאותך

אמר רבי אלעזר: וכי גאותן של ישראל בחרב הוא, לאו הכי, דהא חרב לעשו אתיהיבת דכתיב (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳) ועל חרבך תחיה אלא הכי שמענא מאבוי דאלין תלמידי חכמים דכד שמעין מלה ולא אתיישבא בלבהון ואינון מגיחי קרבא דין עם דין כאינון מגיחי קרבא בחרבא ובעיין לקטלא דין לדין עלה. ומלה דא דקא אמרי חברנא כך היא וכך גזרנא ברזא דמתניתין דילן.

דכד ברא קודשא בריך הוא לשמשא ולסיהרא גזר על שמשא למהוי שולטנא דעשו ועל סיהרא למהוי בעלמא דין שולטנא דיעקב ומני עליהון תקיפין רברבין עד דייתון תרין אומייא אלין וההוא רברבא דאתמני על סיהרא בגין אומה דיעקב בעא מן קודשא בריך הוא דיתייהב שולטנא לסיהרא בעלמא דין כלומר אומה דיעקב. אמר קודשא בריך הוא, וכי מה אנא בעי אומה דיעקב (חסר כאן). אלא בעלמא דאתי לשלטאה בהו על כל אומייא אבל בעלמא דין לכי ומעטי את עצמך והשתעבדי בגלותא למזכי לך בעלמא דאתי.

וכד אתו אומה דיעקב ואתרעמו קמיה דקודשא בריך הוא, על דאתנטל מנהון שולטנא ואתייהיב לעשו. אמר לון קודשא בריך הוא, וכי מה אתון בעאן שולטנא בעלמא דין דהא אנא ערבנא לשלטאה לכו לעלמא דאתי על כל אומייא ובגין כך הביאו כפרה עלי כלומר על אותה הבטחה שאני ערב לכו והביאו כפרה והתעסקו בתורה ועלי לתת לכם שכר טוב ועלי להשליט אתכם על כל העמים שעל מנת כן מיעטתי את הירח בעולם