(רות ג) ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל, אמר רבי יוסי, שליט רחמי על דינא. (בראשית א) וירא אלהים את האור כי טוב, טוב ואור שוין, דהוא מבועוי דנחלין, דנפק מנהון ימא ונחלא דבעלמא.

בהאי קרא (קהלת א׳:ז׳) דכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. מזיויה אתבריאו כל רברבייא דמן עלמא, ומן זיויה אתנביעו כל נחלייא, נחלייא הוו אינון להאי קרא, דמאיכי בהאי גלותא, דהא חשוכא כמופלא, חבתא דאמא עביד להו, ואי לאו, נחלא עביד ברתיה. רברבא תנינתא הוא, הוא תחות קדישא, דגני אגנים דהיכלא. דהא רברבא דישראל דאתמני עליהון, בכל עידן דהות מטרוניתא עם מלכא, הוה נפיק ועאל קדמיהון מטטרו''ן. והוא קביל פולחנהון לקודשא בריך הוא כנורא. כד אתבטיל נורא ואתגליאו, אסתלק זיוה, ואסתלקא מטרוניתא מן מלכא. הא לא הוה שלים עד דייתי גיסא אחרא, דלא הוה בגלותא מניתא. ושמהן דאתקריאת יד, היא מבועא לכלא, ותשכח יד הוי''ה, (ישעיה נט) הן לא קצרת יד הוי''ה, דלא אדכר ידא אלא בשמא דחד.

בהאי קרא אתגלי לך, (שמות י״ז:ט״ז) כי יד על כס יה מלחמה ליי, כס בגין הוי''ה, שליט רחמי על דינא. צבי למימר, יהא רעוא דיהא לעלמא באתר גבורת, יד יי רבתא קרבא דהות במצרים, ואי לאו הוו בדיני. וייתי משיחא, ייתי בחדתו בידא רבתא, ויגח קרבא בעמלק. (שמות י״ג:ט׳) בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים, וכד ייתי שמא דיד בתוקפא ידא לחודיה, הוא בעידנא, דיגיח קרבא בעמלק, ליתי משיחא.

(זכריה י״ד:ג׳) ויצא יי ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב. כ''ס בגין ידו''ד. תא חזי, כמה היא ידא רבתא דלא מטא להאי ידא עלאה, לאבהן רברבא לא אגנים. ובדא ידא נפקו ממצרים, בגין דמשויין שוין, מני ד' לד', שוין דא דרע, שמא דידא רבתא, דיפוק מן אינון שוין באתוותהון דמנייניהון כמנייניהון, דקבלא תרין יד, תרין.

כיצד לא אתמנעו דא מן דא, ולא שוין. אתפרש תרין אלין בריך הוא דבאתוותהון סייעאן יד בעלה ה', תרין לאב מניניהון מתפרש. מאלין אתבריאו שמיא וארעא ודעמיה. ואינון ספירא קדמאה, דהיא כתרא עלאה. תנינא, (משלי טו) בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים. תליתאה, הם מסייעתן לשמא חד ו' דעבד כמה אתוון בארעא דמצרים.