היא בעאת סימנא דחיי, דכתיב והחייתם את אבי וגו', ואמרה, סימנא דחיי לא שרייא, אלא באות אמת, ומאי איהו (ויקרא ב ע''א) אות אמת, דא את ו', בגין דביה שריין חיין. הכי אוליפנא, סימנא דמשה קא בעאת, ואינון אמאי יהבו לה תקות חוט השני.

אלא אינון אמרי, משה הא אסתלק מעלמא, דהא אתכניש שמשא, והא מטא זמנא דסיהרא למשלט, סימנא דסיהרא אית לן למיהב לך, ומאי איהו, תק1ות חוט השני הזה. כמא דאת אמר, (שיר השירים ד׳:ג׳) כחוט השני שפתותיך. סימנא דיהושע יהא גבך, בגין דשולטנותא דסיהרא השתא.

בנוי דיעקב כלהו תריסר שבטין, אתסדרו לתתא כגוונא דלעילא, אמאי אקדים בברכאן זבולון ליששכר תדיר, והא יששכר אשתדלותיה באורייתא, ואורייתא אקדים בכל אתר, אמאי אקדים ליה זבולון בברכאן. אבוי אקדים ליה, משה אקדים ליה.

אלא זבולון זכה על דאפיק פתא מפומיה, ויהב לפומיה דיששכר, בגיני כך אקדים ליה בברכאן. מהכא אוליפנא, מאן דסעיד למריה דאורייתא, נטיל ברכאן מעילא ותתא. ולא עוד אלא דזכי לתרי פתורי, מה דלא זכי בר נש אחרא. זכי לעותרא דיתברך בהאי עלמא, וזכי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב, זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות. כיון דכתיב לחוף ימים, אמאי והוא לחוף אניות. אלא, לחוף ימים, בעלמא דין. לחוף אניות, בעלמא דאתי, כמא דאת אמר, (תהילים ק״ד:כ״ו) שם אניות יהלכון וגו', דתמן הוא נגידו דעלמא דאתי.

(שיר השירים ג׳:ה׳) השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני. וכי מאן קריב למלכא ככנסת ישראל, דאיהי אמרת אם תמצאו את דודי מה תגידו לו. אלא בנות ירושלים, אלין אינון נשמתהון דצדיקייא דאינון קריבין למלכא תדיר, ומודעין למלכא בכל יומא עסקוי דמטרוניתא.

דהכי אוליפנא, בשעתא דנשמתא נחתת לעלמא, כנסת ישראל עאלת עלה בקיומא דאומאה, דיחוי למלכא, ויודע ליה רחימותא דילה לגביה, בגין לאתפייסא בהדיה.

ובמה, בגין דחיובא על בר נש ליחדא שמא קדישא בפומא, בלבא בנפשא, ולאקשרא כלא, כשלהובא דאתקשרא בטיפסא, ובההוא יחודא דעביד, גרים לאתפייסא מלכא במטרוניתא, ואודע ליה למלכא רחימותא דילה לגביה.

דבר אחר, בנות ירושלם, אלין תריסר שבטין. דתנינן, ירושל ם על תריסר טורין קיימא. ומאן דאמר על שבעה, לא קאמר לאשלמא שלימו, ואף על גב דכלא חד, דאית שבעה, ואית ד', ואית תריסר, וכלא חד.

ודאי על תריסר טורין קיימא, תלת טורין לסטרא דא, ותלת טורין לסטרא דא, וכן לארבע זוויין, וכדין אתקרי חיה. כמא דאת אמר, (יחזקאל י׳:כ׳) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל. ואלין אקרון בנות ירושלים, בגין דקיימא עלייהו. ואינון סהדי סהדותא למלכא על כנסת ישראל. הדא הוא דכתיב, (תהילים קכ״ב:ד׳) שבטי יה עדות לישראל להודות לשם יי.

זכאה חולקהון דישראל, דידעי אורחוי דקודשא בריך הוא, עלייהו כתיב, (דברים י״ד:ב׳) כי עם קדוש אתה ליי אלהיך ובך בחר יי וגו':