(שופטים ה׳ י״ז) אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון, אמאי יתיב תמן. אלא מאן דיתיב בשפתא דימא, אשתמש בתפנוקי עלמא. (והכא אשר דא פתחא עלאה דצדיק (ס''א דצדק) כד אתברכא לארקא ברכאן בעלמא. ס''א והכא סמך להאי קרא, מאשר, שמנה לפתחא עלאה דמתמן אתרקו ברכאן לעלמא) והאי פתחא אשתמודע תדיר ברכאן דעלמא ואקרי אשר, ודא הוא עמודא מאינון דקאים עלמא עלייהו.

וההוא אתר דאקרי לחם עוני, מההוא אתר אתקין (ההוא). הדא הוא דכתיב מאשר שמנה לחמו, מה דהוה לחמא דמסכנא, אתהדר לחם (עוני) פנג (שמנה). בגין דאריק וארמי ביה ברכאן ותפנוקין, וסופא דקרא אוכח, והוא יתן מעדני מלך. מאן מלך, דא כנסת ישראל, דמנה אתזן בתפנוקי עלמא. ודא יהיב להאי מלך כל ברכאן, כל חידו וכל טיבו. הוא יהיב ומנה נפקי.