, (משלי ה׳:ט״ו) שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך, הא (ס' ע''א) אוקימנא. בור, אתר דלא נביע מגרמיה, ואימתי נבעין הני מיא, בשעתא דאשתלים נשמתא בהאי עלמא, כד סלקא לההוא אתר דאתקשר ביה, כדין הוא שלים, מכל סטרין מתתא ומעילא. (ס''א ומכל סטרין).

וכד נשמתא סלקא, כדין אתער תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא, וכדין נבעין מיא מתתא לעילא. ובור, אתעביד באר, מיין נביעאן. וכדין אתחברותא ויחודא (נ''א ויסודא) ותיאובתא ורעוא אשתכח. (להא) דהא בנשמתא דצדיקא אשתלים ההוא אתר, ואתער חביבותא ורעותא לעילא, ואתחבר כחד.

ראובן בכרי אתה, הכי הוא ודאי, טפה קדמאה דיעקב הוה, ורעותיה באתר אחרא הוה כמה דאתמר. תא חזי, ראובן וכלהו שבטין תריסר, כלהו אתאחדן בשכינתא, וכד חמא יעקב לשכינתא על גביה, קרא לבנוי תריסר לאתחברא בה.

ותא חזי, ערסא שלימתא לא אשתכח מן יומא דאתברי עלמא, כההיא שעתא דבעא יעקב לאסתלקא מעלמא, אברהם מימיניה, יצחק משמאליה, יעקב הוה שכיב בינייהו, שכינתא קמיה. כיון דחמא יעקב כך, קרא לבנוי, ואחיד לון סחרניה דשכינתא, וסדר לון בסדורא שלים.

מנא לן דסדר לון סחרניה דשכינתא, דכתיב האספו, וכדין אשתכח תמן שלימו דכלא, וכמה רתיכין עלאין סחרנייהו. פתחי ואמרי, (דברי הימים א כ״ט:י״א) לך ה' הגדולה והגבורה וגו', כדין אתכניש שמשא לגביה דסיהרא, ואתקריב מזרח במערב. הדא הוא דכתיב ויאסוף רגליו אל המטה, ואתנהיר סיהרא, ואשתכח בשלימו. וכדין ודאי תנינן, יעקב אבינו לא מית. כיון דחמא יעקב (ס''א סדורא) סטרא שלים, מה דלא אשתכח הכי לבר נש אחרא, חדי, ושבח ליה לקודשא בריך הוא, ופתח ובריך לבנוי, כל חד וחד כדקא יאות ליה.