ואגידה, או ויגד, או ויגידו, וכן כלהו, דתנינן דרזא דחכמתא איהי, אמאי במלה דא (בכלהו) איהו רזא דחכמתא.

בגין דאיהו מלה דאתיא בגימ''ל דל''ת בלא פירודא, והאי איהו רזא דחכמתא. מלה דאתיא בשלימו ברזא דאתוון, הכי הוא, כד אינון בחכמתא. אבל דל''ת בלא גימ''ל, לאו הוא שלימו, וכן גימ''ל בלא דל''ת. דהא דא בדא אתקשרו בלא פירודא, ומאן דאפריש לון, גרים לגרמיה מותא, ורזא דא חובא דאדם.

בגין כך, הוא מלה דרזא דחכמתא, ואף על גב דאית יו''ד לזמנין בין גימ''ל לדל''ת, לאו הוי פירודא, וכלא קשורא חדא, ועל דא מלה דא, הכי הוא ודאי. ואגידה לכם, רזא דחכמתא, בעא לגלאה סופא דכל עובדיהון דישראל.

ואי תימא, דלא גלי מאי דבעא לגלאה, אי הכי, אמאי כתיב באורייתא מלה דיעקב שלימא, ואתפגים לבתר, ולא אשתלים מלה. אלא ודאי אשתלים, כל מה דאצטריך לגלאה גלי וסתים, אמר מלה וגלי לבר וסתים לגו. ומלה דאורייתא לא אתפגים לעלמין.

וכלא הוא סתים ביה באורייתא, בגין דאורייתא הוא שלימו דכלא, שלימו דלעילא ותתא, ולא אית מלה או את באורייתא פגימו. ויעקב כל מה דאצטריך ליה למימר אמר, אבל גלי וסתים, ולא פגים מכל מה דבעא אפילו אות אחת.