רב המנונא סבא אזל לקפוטקייא, עאל לקמייהו רב ייסא סבא.

אמר ליה: במאי עסקיתו? ווי ליה, ווי לנפשיה. אי אשתלף רוחא דמסאבא דאשתכח עמיה ואורית ליה לבריה. והאי איהו דקודשא בריך הוא לית ליה חולקא. שביק ליה חולקא שביק ליה לשיצאה ליה לעלמא דאתי.

אמר ליה: מנא לך הא?

אמר ליה: הכא אוליפנא, דהאי ירותא בישתא, אחסנין (אחרי מות עו ע''א) כלהו בנוי אי לא יתובון, דהא לית מלה קיימא קמי תשובה.

ואנא הכי אוליפנא,

דהא אסוותא דא יהבו לי זמנא חדא דהוינא רשים באנפי,

ויומא חד הוינא אזיל בארחא וערענא בחד זכאה, ועל ידוי אתעבר מנאי ההוא רשימא.

אמר ליה: מה שמך,

אמר ליה: אלעזר, וקרינא ליה אלעזר אחרא,

אמר ליה: בריך רחמנא דחמינא לך, זכאה חולקך בעלמא דין, ובעלמא דאתיץ