(שם כט) קול יי על המים אל הכבוד הרעים יי על מים רבים. קול יי דא קול עלאה דממנא על המים דנגדין מדרגא לדרגא עד דמתכנשי לאתר חד בכנופיא חדא. ההוא קול עלאה משדר לאנון מיין בארחייהו כל חד וחד כפום ארחיה. כהאי גננא דממנא על מיא לשדר לון לכל אתר ואתר כדחזי ליה. כך קול יי ממנא על מיא.

אל הכבוד הרעים כמא דאת אמר, (איוב כו) ורעם גבורותיו מי יתבונן. דא סטרא דאתיא מן גבורה ונפקא מיניה. דבר אחר א''ל הכבוד הרעים דא ימינא דנפקא מניה שמאלא. ה' על מים רבים. ה' דא חכמ''ה עלאה דאקרי יו''ד (עדן דקיימא) על מים רבים על ההוא עומקא סתימאה דנפיק מניה כמא דאת אמר (תהלים עז) ושבילך במים רבים.

פתח קרא ואמר כתיב, (שמות כה) לעמת המסגרת תהיינה הטבעות בתים לבדים. מאן ההוא מסגרת, דא הוא אתר סגיר דלא פתיחא בר בשביל חד דקיק דאתיידע בגניזו לגביה. ובגיניה אתמלי ורשים תרעין לאדלקא בוצינין. ובגין דאיהו אתר גניז וסתים אקרי מסגרת ודא הוא עלמא דאתי. וההוא עלמא דאתי אתקרי מסגרת.

תהיינה הטבעות אלין עזקאן עלאין דאתאחדן דא בדא מיא מרוחא ורוחא מאשא ואשא ממיא. כלהון אתאחדן דא בדא ונפקן דא מן דא בהני (ס''א כהני) עזקאן, וכלהון מסתכלן לגבי ההוא מסגרת. דביה מתאחד לההוא נהרא עלאה לאשקאה לון ואתאחדן ביה.

בתים לבדים. הני עזקאן מלאין (עילאין) אנון בתים ואתרין לבדים דאנון רתיכין דלתתא. בגין דדא אתי מסטרא דאשא. ודא מסטרא דמיא. ודא מסטרא דרוחא וכן כלהו בגין למהוי רתיכא לארונא. ועל דא מאן דמקרב יקרב באלין בדים ולא במה דלגו. לך לך אמרין נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב. בר אנון דאתחזון לשמשא לגו. לון אתיהיב רשותא לאעלאה לשמשא ולקרבא. ועל דא כתיב, (במדבר א) והזר הקרב יומת. בית דבראשית רברבא.

האי שיתא יומי בראשית דקא תנינן מאן אנון?

היינו דכתיב (תהלים קד) ארזי לבנון אשר נטע. כמה דאלין ארזין נפקין מן לבנון. הכי נמי אנון שיתא יומין נפקין מן בראשית.

ואלין שיתא יומין עלאין קרא פריש לון דכתיב, (דברי הימים א כט) לך יי הגדולה והגבורה והתפארת וגו'. כי כל דא צדיק. בשמים דא תפארת. ובארץ דא כנסת ישראל. כתרגומו די אחיד בשמיא ובארעא. כלומר דיסודא דעלמא דאקרי כל, איהו אחיד בתפארת דאקרי שמים, ובארץ דאקרי כנסת ישראל.

ועל דא בראשית, ב' ראשית היא (חכמה, כמה דתרגם יונתן בראשית בחכמתא) בגין דאיהי תניינא לחושבנא ואקרי ראשית. בגין דהאי כתרא עלאה טמירא היא קדמאה. ועל דלא עייל בחושבנא, תניינא הוי ראשית. בגין דא ב' ראשית. ועוד כמה דחכמה עלאה איהי ראשית. חכמה תתאה ראשית נמי הויא. ועל דא לית לאפרשא ב' מן ראשית.

בראשית מאמר קרינן ליה והכי הוא. ושיתא יומין נפקין מינה ואתכלילן ביה. ואלין אקרון כגוונא דאלין אחרנין. ברא אלהים. הדא הוא דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. מאי להשקות את הגן לאשקאה ולקיימא ליה ולאסתכלא ביה בכל מה דאצטריך. אלהים אלהים חיים, דמשמע בראשית ברא אלהים ודאי על ידא דההוא נהרא בגין לאפקא כלא ולאשקאה כלא.

את השמים חבורא דכר ונוקבא כדקא חזי. לבתר האי. ביה אתברי עלמא לתתא. ביה יהיב חילא לכלא.